בית איבא, קלקיליה, יום ד' 12.3.08, אחה"צ

צופות: 
שלווה כ', אורחת מעין, ותמי כ' מדווחת
12/03/2008
|
אחה"צ

 

מחסום בית איבא
14.20. עברנו את המחסום של קלקיליה, המעבר היה ללא המתנה.
14.25. הכניסה הראשית כרגיל סגורה ומסוגרת מהקיר הגבוהה שנבנה באופן מיוחד ולידו ערמות העפר הגבוהות ומעליהן התלתליות לשם קישוט כנראה, וביניהם עוברים זקנים וצעירים ומפלסים דרכם בקושי להגיע הביתה.
בכניסה למעלה שומרון עומד המר.
שבות עמי, האמורה להיות ריקה, חיה וקיימת.
14.50. בית איבא: בכניסה 5 מכוניות ממתינות ועד מהרה עוברות, ביציאה משכם תור של 5 מכוניות גם הן עוברות לאחר בדיקה קצרה. בסככת המעוכבים 2 מעוכביםinfo-icon נהגי מוניות שעוברים סדרת חינוך, אין ספק שעד שיגמר הכיבוש כל הפלסטינים יהיו מלומדים ומחונכים.
2קרוסלות עובדות וכ50 איש ממתינים לבדיקה השגרתית המגעילה, לפי הסדר ואפילו יש והנעליים מצפצפות ואז צריך לחלוץ גם אותן. חלק מהעוברים מחייכים וחלק כועסים, צודקים. בתור השלישי נשים וגברים מעל גיל 45 וכמובן ילדים. תור זה עובר יחסית מהר,,רעש המגנומטרים מחריש אוזנים אבל בדרך כלל המחסום מנוהל ע"י נ' ביעילות.
15.15 הגיעה פלסטינית מקוסין, על ידיה ילד קטן חולה. אין לה היתר להכנס לשכם אולם היא מסבירה לנ' שהיא מביאה את הילד החולה לרופא. נ' נעתר ומרשה לה לעבור ומתרה בה לחזור במהרה.
15.45 מגיעים 4 נערים בתלבושת ספורט מלווים בהרבה חיילים עם המון אור בעינים ושמחה בלב, תפסו חבלנים, הנערים עזוקים וסגורי עינים מובלים ישר למכלאה. הודענו מיד למוקד על האירוע והבטיחו לנו לבדוק ולשוב אלינו, בינתיים הצלחנו להבין מאחד המנצחים כי הנערים נתפסו כשהם מדליקים צמיגים על ציר צה"לי.
מהמוקד אליו התקשרנו שוב מסרו כי הנערים אספו אבנים סמוך לציר הצה"לי. המת"ק ע'  לאורך כל המשמרת שלו התנהג ללא דופי עם העוברים וכן בהמשך האירוע הטראומתי .
לאחר שדיבר עם הנערים אמר לנו כי הם אמרו לו  שאתמול היה יום חופש[שביתה בביה"ס] ולכן החליטו לחגוג בפיקניק על האש, ועכשיו איך נדע מי צודק? הרי לנו שלוש גרסאות, בקשנו מע' להודיע מיד למשפחות ואמנם לאחר זמן קצר הופיעו ההורים ,שוחחנו עמם נתנו להם את מספרי הטלפונים שלנו וב17.00 יצאנו בלב כבד לענבתא.
בהתקשרות טלפונית עם אחת המשפחות [רופא דובר אנגלית] הבנו שב18.30 שחררו אותם...
ואני שואלת הכיצד? גם אבנים וגם צמיגים? וככה סתם משחררים?  
לצבא הפתרונות.