ריחן, שקד, יום ש' 29.12.07, בוקר

צופות: 
שרית א רחל ח (מדווחת)
29/12/2007
|
בוקר


  07:00 – 09:15

07:00 מחסום ריחן

במגרש החנייה העליון 4 טרנזיטים.

07:10 השער הצהוב משקשק ונפתח לאיטו. נשמעים קולות הקריאה אל הממתינים מאחורי השער הצהוב.

מראה הבאר המגוחכת שהוצבה בסמוך לשער גרם לנו לפרוץ בצחוק כואב על התפאורה ועל המקום המרושע הזה.

מחוץ לשער 50-60 אנשים. כ10 נשים בתור נפרד נכנסות לפני הגברים. קבוצה אחרת של נשים מחכה באוטו. רוח קרה, ולא נעים לעמוד בחוץ.

מתחילה סדרת החינוך וסדנת הספירה עד חמש. אחד הצעירים "נחשד" על כי לא איפשר את סגירתו המגנטית של השער. הוא מטורטר בהלוך ושוב. לבסוף הוכנס, אך יצא מאוד מאוחר, הרבה אחרי חבריו שנכנסו איתו.

תוך כדי שתיית תה, משוחחות איתנו הבנות התופרות. על הקור, על המעילים, הן נראות נינוחות.

שעה מאוחר יותר נפגוש אותן ביציאה, נעימות סבר כשהיו לפני כן, רק מצביעות על השעון, כמו רבים אחרים. גם היום הכיבוש שלנו גזל מהן ומכל הגברים שאנו פוגשות את שעות הבוקר שלהם. 

בשעה 08:00 התחילו הראשונים לצאת.

"הלך הלך הבוקר" "הלך יום עבודה. איפה אני אמצא את הבלבית עכשיו?"

צודקים.
נביחות הכלבים מאשרות. חלקן נשמעות כנביחות מחאה על שאינם זוכים בפרס החיטוט בכליהם של אזרחים כבושים.


ב08:40 המעבר אל תוך הטרמינל רצוף. מי שמגיע – נכנס מייד.
אישה צעירה עם תינוק חולה על הידיים כועסת על כי עליה ללכת איתו בקור העז וברוח הבוקר.

9:00 שעת שיא עבור המוניות לברטעה. מתמלאות ונוסעות. מכונית ישראלית מבקשת להיכנס לחרמש. מופנית הצידה  להתייעצות(?)

בשעה זו עזבנו.

 


09:10 שקד

ראינו שלושה חיילים, "גדוד רומח".

 שני הולכי רגל עברו. לשיפור תחושת העשייה - הסענו שתי נשים עם תינוק שהיו בדרכן למרפאה, או לבי"ח.

 

 09:20 עזבנו.