אבו דיס, שיח' סעד, יום ו' 5.10.07, בוקר

צופות: 
קלר א., לאה א.
05/10/2007
|
בוקר

שיח' סעד 09:00
המקום ממשיך לשנות צורה. החלו בעבודות תשתית. הגנרטור ומיכל הסולר הועברו לחלק המזרחי של המחסום. צינורות פלסטיק אדומים בולטים מתוך כמה בורות. מאוחר יותר נאמר לנו שמתוכנן כאן מעבר דומה למעברים האחרים בירושלים, אך כמובן קטן יותר. לפי ההתפתחויות ולפי מה שאומרים התושבים בג"ץ קיבל את הערעור של צה"ל, ומכשול ההפרדה יעבור במקום. (האם למשהי יש מידע קונקרטי לגבי החלטה שהתקבלה? לא הצלחנו לאתר בחיפושים).


עטילה, מפקד המחסום, ניגש אלינו ומסביר שלא נוכל לעבור היום לתוך שיח' סעד. מבקש שנשאר בצד, על יד היציאה. לטענתו כניסה לשיח' סעד תסכן אותנו ואת החיילים, ותפריע לעבודתם. במחסום סה"כ 5 אנשי כוחות הביטחון, ביניהם 2 מאבטחים, וחייל נוסף במגדל. בזמן זה כ-10 גברים מחכים בעיקול מעבר למחסום. כנראה צעירים מכדי לענות לקריטריונים הדרושים לעבור היום לתפילה. אחרים, מבוגרים יותר או עם האישורים הדרושים, עוברים.

גם השבוע מגיעים למקום מספר קצינים באמצע סיורים, ביניהם שחר ועודאי, וקצין נוסף שכנראה נמצא בתהליך חפיפה. הם אומרים שלא יוכלו להשפיע על החלטתו של עטילה לאסור עלינו לעבור. ב-9:15 הם עוזבים.


התנועה במחסום גדלה בהדרגה. קבוצה של נשים צעירות מחכה בצל מעבר למחסום. אנחנו מתקשרות לפיני כהן, המג"ד, לגבי ההרחקה שלנו מהתושבים. הוא אומר שיבדוק את העניין.

10:00 – כ-10 דקות אחרי השיחה עם פיני עטילה מודיע שהוא יתן לנו לעבור, אבל מבקש שנעמוד על יד מיצובישי שחונה כ-20 מטר במורד הכביש, או על יד המכוניות החונות בעלייה.

התושבים מסבירים לנו שייתכן שביום שישי הבא יחול עיד אל פיטר. כלומר החג יתחיל ביום ו' או בשבת, הכל תלוי בירח. אם החג יתחיל בשישי המשמעות היא שהיום הוא יום שישי אחרון של הרמדאן ולכן חלק מהאנשים נואשים להגיע לתפילה. חלקם עדיין לא היו באל-אקצא ברמדאן השנה, חלקם היו רק פעם אחת.

עודאי חוזר שוב ועושה סיור קצר עם אחד החיילים בתוך שייח' סעד. שני חיילים אחרים שהגיעו זה עתה, מסתובבים בכביש בצדו המערבי של המחסום.
 

10:45 – התור במחסום מתארך. כ-40 תושבים ממתינים באזור. קבוצה של גברים מבוגרים, אך כנראה צעירים מכדי לעבור היום, ממתינה במורד הכביש. אחד מספר שהוא יכול לעבור, אבל לא רוצה, זאת ההתנגדות שלו היום. אחרים, בעיקר צעירים וצעירות, ממשיכים להמתין בתקווה שלקראת התפילה אולי בכל זאת משהו ישתנה. קבוצה של נערות מנסה שוב ושוב לגשת לעטילה, כל אחת בתורה.

11:00 עזבנו.


אבו-דיס 11:20

מצד ימין לכיוון מזרח חונה רכב. במקום גבר מעוכב, יושב על בלוק הבטון, על יד חייל שממלא טפסים. החיילים אומרים שמדובר בפלסטיני תושב השטחים, שנהג ברכב של אשתו, תושבת מזרח ירושלים. הם טוענים שהם לא נתנו לו דוח, רק מעכבים אותו עד שאשתו תגיע לקחת את הרכב, ומסבירים שמי שאינם אזרחים ישראלים על פי חוק לא מורשים לנהוג ברכב ישראלי. בעצם, הם נזכרים שיש תיירים בעלי רשיון בין-לאומי שמורשים לנהוג בישראל (פלסטינים כמובן אינם תיירים). תוך כמה דקות מגיעה האישה עם שתי בנות, והמשפחה עוזבת עם הרכב.

על יד המחסום חונה ג'יפ צבאי, ולאחר מספר דקות מגיע רכב נוסף, עם ארוחת צהריים ל-7 החיילים במקום.


גבר מבוגר מבקש לעבור לתפילה. הוא לא מופיע ברשימה, והחיילים עונים לו שעליו לעבור במעבר הזיתים. אנחנו שואלות מדוע זה הכרחי – הוא מבוגר, ניכר שהוא לא אדם בריא, וכן לפי הגיל היה עובר היום במחסום הזיתים. לפי ההגיון של החיילים היה עליו לצאת יותר מוקדם. קוצר הזמן לתפילה לא מדאיג אותם.