בית איבא, ג'ית, יום ב' 1.10.07, בוקר

צופות: 
אוסנת ר., מוריה, פרנסס ט. (מדווחת)
01/10/2007
|
בוקר

 07:30 ג'ית
המחסום לא מאויש, אבל 2 חיילים משוטטים באיזור.


07:40 בית איבא
הגענו למחסום החדש והמשופר. שמנו לב להכנתה של "גינה" בין התור ההומניטרי (בו לעולם לא משתמשים) לג'ורה – איזור המעוכבים. הפתעה באיזור המאובק ורווי השנאה הזה.
בתחילה ישנם מעט מאוד הולכי רגל והחיילים נראים ידידותיים. ראינו שני מעוכביםinfo-icon. אחד החיילים מספר לנו שהם ניסו לעבור את המחסום בלי להציג תעודות זהות והם "נענשים". בערך ב 08:10 מגיעים פלסטינים רבים יותר למחסום וחייל נוסף מצטרף לצוות הבודקים כדי לזרז את הבידוק. נשים ומבוגרים עוברים ללא בידוק.
בנייתה של הדרך החדשה ממשיכה, אם כי באופן נמרץ פחות, שני פועלים מניחים אבני שפה וטרקטורים עושים עבודות עפר. אנו מעריכות כי העיכוב לרכבים ביציאה משכם הוא כ 10 דק'.

ב 08:30 ניגשנו למפקד המחסום לשאול מדוע המעוכבים עדיין בג'ורה. הוא סרב לדבר איתנו אבל אנו משכנעות אותו. הוא מתעקש שהם עוברים "בדיקה בטחונית". ביקשנו שירשה לנו לדבר עם המעוכבים והוא מסכים בהיסוס רב. אלו הם שני סטודנטים משכם שאין להם מושג מדוע הם מעוכבים. הם מספרים שיש להם בחינה הבוקר, ונראה כי לא יגיעו בזמן להיבחן.


החלפת משמרות במחסום. המפקד החדש מתעקש שכולם יעצרו לבדיקה ואנו רואות נשים עם תינוקות וילדים קטנים מצוות לעמוד בתור ולהציג תעודות זהות.


ב 09:00 המעוכבים עדיין בג'ורה ואני מנסה ליצור קשר עם המפקד. הוא מסרב לדבר איתי, מסובב את הגב ומתעלם ממני. התקשרתי לכן למוקד ונתתי להם את מספר הזהות של אחד המעוכבים בבקשה שיבדקו מדוע הוא מעוכב. במוקד הבטיחו לחזור אלי. 
 שלושה חברי הקונסוליה הכלכלית מגיעים לביקור קצר, ומספרים שמעבר אייל סגור.

09:40 עזבנו את המחסום.
ב 10:30 התקשר אלי אחד המעוכבים וסיפר ששוחרר.