ריחן, שקד, יום ש' 1.12.07, בוקר

צופות: 
שולה נ., נועה ל. (מדווחת)
01/12/2007
|
בוקר

מחסום שקד-טורה 0730 – 0815
בהגיענו אנו פוגשות כ-20 אנשים שממתינים לעבור ממרחב התפר אל הגדה.
מהעבר השני של המחסום, בצד של הגדה,
ממתינה קבוצה להיכנס למרחב התפר (לא רואים כמה). האנשים כועסים וגם החיילים ויש חילופי דברים רמים. נראה לנו כאילו יש עיכוב ואין תזוזה בכלל, למרות שיש במקום יותר חיילים מהרגיל וגם רכב צבאי.
זו תמונה לא אופיינית לבקרים של שבת.
אנו
מתקשרות למת"ק. התור מתחיל לזוז ותוך כחצי שעה כולם עוברים.  אז, מיוזמתם, ניגשים אלינו שני חיילים ומסבירים את המצב במחסום מנקודת מבטם (ציטוט מהזיכרון): "הבוקר דווקא פתחנו מוקדם יותר, אבל בבת אחת הגיעו כמה מוניות עמוסות אנשים. יש מעט חיילים ורק עמדת בדיקה אחת, שאר החיילים כאן הגיעו עם רכב הסיור להפסקה.בביתן הבדיקה (אקווריום) בודקים תיקים ויש מכונת שיקוף. את החגורות האנשים מורידים בגלל שהן מפריעות בשיקוף אבל לא פושטים בגדים. במחסום הזה אפשרויות הבדיקות פחות יעילות ולכן יותר חשוב להקפיד מאוד ולבדוק אחד אחד. בעבר, החיילים היו יותר אדיבים [למשל לא הקפידו על חציית "הקו לבן" הדמיוני, כלומר אפשרו לעמוד קרוב אליהם. נ"ל] אבל זה גרר לוויכוחים ולמהומות (!) ולכן היום יש פחות נכונות לקבל אותם באדיבות. אנחנו צריכות להבין שגם לחיילים קשה לעמוד שעות ארוכות בחוץ, בחגור מלא. החיילים נפגעו מאוד מקריאתנו למת"ק, שבעקבותיה פנה אליהם. הם עושים כמיטב יכולתם בתנאים הנתונים. כל הזמן עברו אנשים בקצב המהיר ביותר האפשרי, כיוון שלא הגיעו חדשים, כך המחסום התרוקן."  

מחסום ריחן - ברטעה 0830 – 0930

היום יש תנועה ערה במחסום. בהתחלה רק מעטים עוברים לגדה ואחר כך יותר ויותר, כולל כיתת ילדים צוהלים מברטעה שיוצאת לטיול.

בכיוון הזה המעבר מהיר ורק לכיתת הילדים לקח לעבור כחצי שעה.  

מהטרמינל למרחב התפר יוצאים אנשים כל הזמן, מספרים שבפנים מחכים עוד רבים, שזה לוקח בין שעה לשעה וחצי, וכך זה בכל יום עכשיו.

 "איזה חיים זה, איזה חיים, ואתן מה עושות? רק כותבות וכותבות..." הם מתלוננים על היחס, בעיקר כלפי זקנים וחולים. 

מכוניות שעוברות לגדה נבדקות גם הן בקפידה זמן רב. המכוניות הבאות מהגדה נבדקות כרגיל בקבוצות של ארבע , מתחת אוהל/סככה גדולים. כל מחזור כזה אורך 30-20 דקות.