א זאוויה: דרך משובשת וחסימה קנטרנית בין כפר לכפר
מחסום א-זאוויה 14:30
בבוקר קיבלתי קריאה מידיד בא-זאוויה שמאתמול יש מחסום פתע קשה על הדרך מא-זוויה למסחה, ובכלל - מראמללה לקלקיליה (אם לא יכולים, כפי שקורה לאחרונה, בגלל הביתור, לנסוע מכביש 60).
אמש היו שם עד מאוחר בלילה והיום הם מהבוקר.רעיה נענתה לאי מייל שהעברתי, והצטרפה אלי. 14.30 - מעל הגשר - לכיוון א-זאוויה - תור של מכוניות המוביל אל הגשר, קשה להעריך את כמותם. החלטנו להגיע מסביב דרך דיר בלוט.
טעות איומה - בחורים הכי נידחים באפריקה אין דרכים כאלו (קשה לכנות את אוסף הבורות והמהמורות שקירטענו עליו "דרך"). זו אמורה להיות דרך ראשית, ואותו כוח כובש שסלל דרך רחבת מסלולים 10 ק"מ דרומה משם למתנחליו לא טורח לתקן את התועבה הזו ! 15.10- 20 מכוניות מצד א-זאוויה (מדרום) שאח"כ מתרבות לכ-30 מכוניות. אנשים מספרים שחלקם מ-8 בבוקר, אחרים שעתיים-שלוש. מעבירים, אבל טיפין טיפין, וכמעט רק הולכי רגל. כ-20 איש מחכים לעבור רגלית.בצד הצפוני - ממסחה, 10 מכוניות ,שאח"כ יגיעו ל-20, גם הן מהבוקר. כ-30-40 איש ממתינים לעבור ברגל. חלקם ממתינים כבר כמה שעות.באמצע מנהרה שמתחת לגשר 3 חיילים (2 תצפיתנים וחייל בודק ) מעבירים כרגע רק מכיוון מסחה. שניים-שניים באיטיות מרגיזה. החיילים אדיבים אך בלתי יעילים בצורה מגוחכת. מרחוק הם צועקים לכל פלסטיני להרים חולצה להסתובב ו"מה יש לך בשקית?".
האווירה מתוחה מאוד ומדי פעם מתפרץ הקהל הזועם ההולך וגדל ונכנס לתוך המנהרה, והמכוניות צופרות בקולי קולות.
החיילים נלחצים ומתחילים להתרוצץ לצד זה ואחר בנסיון להרחיק ולהשתיק.... ועוד זמן יקר עובר, והאנשים כועסים יותר ויותר. טלפון לר. המת"ק - הוא בכנס, אבל ידבר עם סגנו. טלפון לסגן ראש המת"ק - הוא קבל כבר טלפון מהרמת"ק וביקש מאג"ם לטפל בבעיה.
רעיה מחליטה להתקשר למח"ט.
הוא מייד אומר שהוא "ישחרר" ואכן - כעבור 5 דקות מקבלים החיילים הודעה בקשר, ומסמנים למכוניות ולאנשים לעבור.
בתחילה נוצר כאוס כאשר כולם נדחקים לעבור מהר, לפני שהחיילים ישנו את דעתם, בצפירות שמחה, כשהנוסעים מנופפים באושר כשפלג גופם העליון מחוץ לחלונות המכוניות - אווירת חאפלה!!!
15.45- החיילים מקפלים את הציוד ונוסעים משם.