בית פוריכ, חווארה, עטרה, יום ש' 20.10.07, בוקר

צופות: 
מיקה ג. חוה ה. וחנה ב.(מדווחת)
20/10/2007
|
בוקר

 

עטרא חווארה ובית פוריק,

 

עטרא:
תור ארוך של מכוניות אך הבידוק הוא מדגמי בלבד, והמעבר מהיר. השאלה הגדולה שחוזרת ועולה בכל פעם שמשקיפים במקום הזה היא איזו מחשבה "ביטחונית" או אחרת העלתה את הרעיון להציב עוד מחסום, בנוסף למאות האחרים המוצבים ברחבי הגדה המערבית, בכניסה לרמאללה!


חווארה:
עד מתי? כתבה יד נסתרת על הקיר ליד המכלאה - ואכן עד מתי?

התור קצר מאד - לרגעים המחסום ריק לחלוטין. עוברים ושבים מיחסים זאת לעונת המסיק - האמנם? השינוי הבולט הוא כי הבידוק הגופני לגברים נעשה ע"י גברים. כל העמדות היו מאוישות ע"י חיילי מ"צ - אולי המ"צדקיות יצאו לחופשת שבת?! נעשתה גם בדיקה גופנית ידנית - מלמעלה למטה - בנוסף לבדיקה במכשירים.

במחסום מחשב אחד - ומתחנה לתחנה צורחים מספרי זהות אל העמדה הממוחשבת היחידה. "אין תקציב" - כמובן.
זמן הילידים (ביטוי של עמירה הס) לא ראוי להוצאה הנדרשת להצבת עוד מחשב נייד והפסקת ההשפלה שבנוהל הנפסד הזה. למרות המעבר המהיר אנו שומעות הרבה קללות מצד העוברים והשבים - וקל להזדהות אתם.

מעבר כלי הרכב המעטים מאד לשכם ללא עיכובים, לעומת המעבר האיטי מאד משכם דרומה.
הכלב והכלבנית, "הסודיים ביותר" פעילים, וכמובן אסור לצלם את מעשיהם "הביטחוניים והסודיים".

יש בקשה מפורשת מצד הנהגים כי נעשה למען הצבת שרותים וסככה במגרש החניה. שימוש בשרותים שבצד הצפוני של המחסום דורש מעבר מחודש דרך המחסום - הגברים עוד ימצאו פתרון אך מה על הנשים?

בית פוריק:
במכלאה יושב בחור אזוק ועיניו קשורות. לא יכולנו להתקרב ולברר פרטים. נראה היה כי הבחור סובל מאד, וזמן קצר אחרי שהגענו ניגש אליו חייל ושיחרר מעט את האזיקים. טלפונים רבים לברור העניין לא הואילו - וכאשר עזבנו אחרי כשעה וחצי הבחור היה עדיין במכלאה.
בשעה 14:00 טענו במוקד כי הוא שוחרר - אך כידוע האינפורמציה שבידם לא תמיד נכונה. בלי קשר ישיר לאיש לא ניתן היה לברר דבר.

זרם רציף של מכוניות והולכי רגל בדרך לשכם. המעבר חלק. החיילים מסרבים לדבר אתנו, וההתנהגות כלפי הפלסטינים מזלזלת.

ידיעה משמחת: אוסמה מוכר הקפה קיבל תעודת זהות והאיום המתמיד לגירוש הוסר ממנו.