הר הזיתים, א-זעיים, אבו דיס: בחירות לראשות הפלסטינית

לא נתקלנו בבעיות מיוחדות. אנשים הצביעו בבית הדואר או נשלחו להצביע במקומות אחרים.

תנועה דלילה של מצביעים לעומת ריבוי משקיפים.

נצלנו את ההזדמנות להגיע לא-זעים ומשם לאבו-דיס (הפשפש לשעבר).

14:00 סניף הדואר בהר הזיתים  אנשים רבים מתגודדים סביב סניף הדואר. רובם פלשתינאים אך גם משקיפים מארגונים שונים וצלמים שצלמו וראיינו. משקיפה מהאיחוד האירופי (הולנדית) לא היתה מוכנה לענות על אף שאלה. אלו ההוראות שקבלה (עברה הכשרה של שבועיים לקראת האירוע).

בתוך סניף הדואר, בנוסף לפקידים, נציג מהאיחוד האירופי וצלם. בשלב מסוים הגיעה משלחת רבת משתתפים (ביניהם נציג מארה"ב ומאבטחים) שנכנסה לבית הדואר הקטן. הם התעכבו שם, שאלו שאלות וכשיצאו השתהו עוד זמן מה בחוץ, שוחחו עם אנשים, התראיינו.

בעלי תעודות זהות כחולות שבאו להצביע נתבקשו למסור את התעודה לאחד משני הגברים שעמדו בפתח סניף הדואר ולהישאר בחוץ. התעודה נבדקה על ידי פקיד הדואר ולאחר מכן ע"י אדם נוסף שבדק אם השם מופיע ברשימות. במידה והשם אכן הופיע הוזמן האדם להיכנס לבית הדואר. הפקיד שמעבר לדלפק נתן לו טופס שעליו יש לסמן את שם המועמד שבוחר. לא היה מקום שבו ניתן לעשות זאת אלא בפני הפקיד. הטופס מוחזר לפקיד ששם את הטופס בתוך תיבה שלידו. התהליך צולם ע"י הצלם שהיה בתוך סניף הדואר.

לרוב המצביעים הסתבר ששמם אינו מופיע ברשימות והם הופנו למקומות אחרים כמו אבו-דיס, וא-זעיים. היו אנשים שנשארו וחכו "אולי יגיעו עוד רשימות עם שמות נוספים". היו שאמרו שהרשימות הוכנו ע"י הישראלים שרוצים סתם להקשות. אחרים אמרו שרק מי שנרשם במקום יכול להצביע שם ושאנשים חששו להירשם כי פחדו שזה יפגע במענקי הבטוח הלאומי והטבות אחרות שהם מקבלים. במקום היו טרנזיטים רבים (רובם עם צילומים של אבו-מאזן) שהסיעו את המעונינים ליעדים השונים. מידי פעם עברה מכונית משטרה, אך מעבר לכך לא הורגשה נוכחות ישראלית.

אדם מבוגר, דובר עברית ואנגלית, שכפיה אדומה מכסה את חצי פניו, הציע לנו מאכלים שונים. לבסוף התפשרנו על קפה. הוא היה מאד ידידותי ונהל אתנו שיחה ערה. בין השאר ספר שהיה כבר 200 פעם בחו"ל – עם תעודת המעבר שבידו... בשלב מסוים הוא הציע שבנו, שצריך להצביע בא-זעיים (למרות שמתגורר 100 מטר מבית הדואר) ייסע אתנו לשם.

15:30 הקלפי בא-זעיים א-זעיים נמצאת בדיוק מול אוגוסטה ויקטוריה, מצדו השני של הכביש המוביל למעלה אדומים. כלומר, ירידה תלולה ושוב עליה תלולה מאד. הבחירות התקיימו שם במבנה עם מספר חדרים והזכירו קצת את סגנון הבחירות שאנחנו מכירים: בכל חדר שולחן שלידו מספר נציגים, ההצבעה נעשית מאחורי פרגוד ובבניין עצמו מסתובבים משקיפים.

בכניסה לבניין עיתונאית פלשתינאית שרצתה לשמוע את דעתנו על הבחירות ומה אנו חושבות על כך שבבית הדואר ההצבעה לא נעשית מאחורי פרגוד. בדרך חזרה ביקשנו מהבחור שיראה לנו איך מגיעים משם לאבו-דיס כדי להבין את הדרך שעוברים אלו שרוצים לעבור לצד השני של אבו-דיס ומופנים לשם כך לא-זעיים.

16:00  אבו דיס (הפשפש ז"ל) ליד המנזר ג'יפ של מג"ב ולידו 5 חיילים ביניהם סא"ל. לעומת החיילים, הקצין ידידותי ואומר שאנחנו כבר מספר 937 ששואלות אותו על נוכחותם במקום. לטענתו, המעבר דרך שער המנזר חופשי לכיוון אבו דיס בשל הבחירות, וכל מי שמבקש לעבור לכיוון ירושלים חייב באישורים המתאימים.

לאורך רחוב היורד מהמנזר אל תחנת הדלק נמצא חייל מג"ב מדי כל 20-30 מטר. הם שומרים על הפתחים ובודקים תעודות. חייל אחר הסביר לנו שתפקידו לשמור על המולדת. הוא רק בודק האם לאנשים שרוצים לקפוץ מעבר לגדר יש רישיון מעבר. אם יש, הוא מאפשר להם לעבור (לקפוץ מעבר לגדר). החיילים מצביעים על סימני ה"אין חניה" לאורך הכביש ומבקשים שלא נעצור כי אנחנו "מפריעים לתנועה" שלא קיימת.

בדרכינו חזרה גילינו פרצה בחומת המנזר שלידה לא היו חיילים ומישהו שהצליח לעבור דרכה בזריזות מבלי שהשגיחו בו.