בית פוריכּ, חווארה

צופות: 
דינה ג', רות פ', אלעד (צלם)מדווחת: רות פ'
28/03/2004
|
בוקר

07.15היו התראות שלוו במחסומי פתע וגרמו לחיילים לדבוק עוד יותר ב"מילוי הוראות" (מגבלת גיל לתוך שכם - 16-35, ביציאה משכם - 16-45).מחסום פתע על הדרך הראשית ליד הכפר מארדה, לא רחוק מזיתא. תור ארוך של כלי רכב, בדיקה קפדנית למוניות מסחריות ולמשאיות. כל הנוסעים חויבו לרדת מכלי הרכב לבדיקת ת"ז. לא היו מעוכביםinfo-icon כיוון שכל האנשים הללו ,כפי שסיפרו לנו, כבר עברו לפחות מחסום אחד קודם ולעיתים שניים. זמן המתנה ממוצע 20-30 דקות. קבוצת החיילים הבודקים היתה קטנה, הם היו אדיבים ויעילים במידה סבירה. שני חיילים עמדו בשדה שלצד הדרך כשרוביהם מופנים לכיוון הכפר. 7.40 זעאתרה המחסום היה כמעט ריק כשהגענו ונמלא במהירות עד לכ-20 כלי רכב עד שנסענו משם. היו רק שני חיילים בודקים ושני "מחפים". 8.10 סארה שער הברזל התחתון היה פתוח. לא היו אנשים בדרך העולה לכפר, כיוון שזה זמן מה אסור לתושבי הכפר להשתמש בה. בראש הגבעה מתנוססת " טירת צארה" החדשה עם מגדלון מתכת וקירות בטון מבוצרים.שבילי בטון הושלמו משני הצדדים אבל לא היו כלל פלסטינים. לכל אדם, מלבד לתושבי הכפר, אסור להשתמש ככל הנראה בנתיב היציאה לשכם. מצד שני גודל שבילי הבטון אולי מצביע על כוונה לארגן מחדש את תנועת הפלסטינים באזור הרחב יותר סביב צארה. הצלחנו להחליף מילים אחדות עם מורות שבאו ללמד בכפר. אבל הן לא יכלו לספק שום מידע על המצב בכפר עצמו.החיילים היו מוכנים לדבר ואמרו שאין להם מעוכבים.

8.25 חווארה שכם תחת כתרinfo-icon, כלומר, לשני הכיוונים לא עוברים גברים בגילאים 16-35-45 ללא אישורים או" ראיות בכתב". חווארה דרוםשישה מעוכבים צעירים (16-18), ביניהם תלמידים שעוכבו ע"י מפקד המחסום, כי לדבריו הם עוקפים ונדחקים בתור מדי יום. היו שם כבר כשעה כשהגענו. ת"ז אושרו ע"י השבכ. המפקד נתכוון להשאירם עד תום שלוש השעות כדי ללמד אותם לקח. שוחחנו איתו. כששבנו למחסום לאחר חצי שעה הם כבר שוחררו. תור פחות מבינוני, חיילים אדיבים ודי יעילים. כך גם לגבי בדיקת כלי רכב. סטודנטים מאוניברסיטאות אחרות מלבד אנ-נגאח לא הועברו.חווארה צפון בצד זה של המחסום התורים ארוכים יותר. בדיקה קפדנית של מטלטלים וגוף של העוברים. אין מעוכבים. המסחרית מהשבוע שעבר עדיין שם. שלוש מוניות מוחרמות, חדשות, ל-4 ימים. הטעם - הם עברו את הקו שמגביל את התקרבות כלי רכב למחסום. אחד מהם ניסה לברוח(זה דיווחו) והחייל חשב שהוא מתכוון לדרוס אותו. דיברנו עם המת"ק והבטיחו לנו שיטפלו בקיצור משך ההחרמה וכן בבעיית בעלי המסחרית ומשפחתם. חזרה לדרום המעוכבים הוותיקים שולחו, אין חדשים.הגיע קצין מת"קinfo-icon חדש והתגלה שהוא מאלה שעובדים "לפי הספר". הוא סירב באופן מוחלט להשתמש בשיפוטו ובסמכותו בארבעה מקרים חריגים שטיפלנו בהם:1. זוג, בעלי אזרחות מעורבת ירדנית-פלסטינית, רצו לרשום את התינוקת שלהם בת 3 חודשים בלשכה בשכם. הוא לא אישר לגבר לעבור והם חזרו כלעומת שבאו.2. אדם עם מכונית של החברה בה הוא עובד, שהותר לו ע"י עופר לעבור בלי רשיון מכונית עד 15.4 (הייתי נוכחת אז!).3. אדם מראמאללה רצה להגיע למקום מגוריו בג'יפטליק בלי לנסוע דרך יריחו.4. אדם בגיל למעלה מ-33 רצה לקחת את אשתו מבית החולים הביתה ולא היתה לו שום "ראיה בכתב" על אשפוזה (אבל הרבה כסף כדי לשלם עבורו בבית החולים). הוא שוחח איתה כל זמן שהותו במחסום. הקצין ביקש "ראיה בכתב" (גם הציע שישלחו אותה לאיש בפאקס!!). לבסוף הושגה פשרה בנוסח מילכוד 22: האיש יביא מכתב מהרופא בכפר שלו על אישפוזה של אשתו וזה יתקבל "כראיה"!!

10.15 בית פוריק .טירת בית פוריק מתנוססת על הגבעה.כל השטח נוקה ואורגן עם שבילי בטון + גדר תייל להצרת נתיב כלי הרכב. אנשים וכלי רכב ספורים מכיוון שכם ומכיוון בית פוריק.6 מעוכבים שטענו כי היו שם כבר משעת בוקר מוקדמת. מפקד המחסום סירב לדבר איתנו אבל אח"כ אמר שהשישה נצודו בניסיון לעקוף את המחסום, והוא מתכוון להשאירם שם עד 18:00. הטלפונים של המת"ק לא ענו. ניסינו את מוקד הצבא - ולקחנו מס' טל' של אחד המעוכבים. נתנו את מס' הטלפון שלנו והמשכנו להיות בקשר עם המעוכב ועם המוקד הצבאי. בדרך לת"א העברנו את הטיפול בהם למוקד להגנת הפרט. 10.45 חווארה (בדרך הביתה)עצרנו כדי לבדוק אם יש מעוכבים חדשים בשני הצדדים. מפקד המחסום הדרומי אמר שעלינו לעזוב את המקום כי היתה התראה חמה מאוד בשני הצדדים.בעוד אנו דנות מה לעשות, הגיע ג'יפ ובו אנשי מדור מחסומים של "בצלם" שאמרו כי ימשיכו לטפל. הם המליצו להשתמש בדגל לבן עם הדפס הסמל שלנו במקום בשלט שמוצמד לשמשת המכונית.11:00 זעתרה כמעט ריק לחלוטין 11.15 מארדה מחסום הפתע עדיין פעל. היו בו כ- 10 כלי רכב מכל הסוגים. אותו הליך בדיקה.