ג'וברה (כפריאת) המתק עוזר לפתור בעיות
ביקרנו קודם במקום שהיה מחסום קלקיליה. המקום חופשי מחיילים. בדרכנו לג'בארה עצרנו תחילה במחסום טול כארם (שער 700). השער סגור ונפתח רק כאשר יוצאת משאית ואחת נכנסת במקומה. כך אחת אחת והתנועה מתנהלת באיטיות רבה.
ליד השער ילד בן 9. נעול רק בסנדלי אילת, מגומי.. הוא עזר לאישה לסחוב את החבילות והחיילים זרקו אותו החוצה. הוא לא יכול לחזור הביתה. החיילים מתעקשים ששום ילד לא עבר שם היום ואם הוא רוצה לחזור הביתה – שאימא שלו תבוא לקחת אותו! - איך? - שיטלפן. - אבל אין טלפון בבית.- אז מה נעשה? עונה החייל וצוחק, מתגלגל מצחוק כל זמן השיחה.
טלפון לקמיל מסדר את העניין תוך רבע שעה. הילד נקרא ע"י עופר, חייל מילואים עם קוקו, ומועבר על ידו לטול כארם. ליד השער גם סוחר ערבי-ישראלי שמחכה 3 שעות שיתנו לו להיכנס ולקחת דוגמאות של טכסטיל שמחכות לו כדי להישלח לארה"ב. שוב, קאמיל עוזר והאיש נכנס. בכלל, נראה שקמיל שינה את נוהל ההעברה והולכי רגל הוכנסו מהר יחסית. בתעלה ראינו 10 מעוכבים
. לא יכונו ליצור איתם קשר. נסענו לג'בארה. במחסום הצפוני הרבה אנשים אבל עוברים אחרי בדיקה קצרה.
ב"בית הקפה" אמרו שהיום דווקא טוב והחיילים היום מעבירים מהר. במחסום עומד מתנדב של קו התפר, ערן, בחור נינוח ומתנהג בנדיבות רבה לעוברים. בצד 5 מעוכבים. לדברי הסג"מ, מפקד המחסום, הם שב"חים, הם משכם, מה יש להם בכלל לעשות שם? ליטל, הסמבצ"ית, הבטיחה לבדוק כמה זמן הם צריכים להמתין שם. ב-16.45 הם שוחררו לביתם. בדיקה במחסום טול כארם העלתה ששני מעוכבים עדיין ממתינים בתעלה.