ראס אבו סביטאן (מעבר הזיתים), א-טור

שתפו:
Twitter FB Whatsapp Email
Observers: 
רחל מ., מיכאלה ר. (מדווחת)
03/09/2015
|
Morning

 

מעבר הזיתים

 

הגענו ב-60:50 למעבר הזיתים. לפני העמדה הראשונה והשניה היו תורים ותור ארוך מול העמדה השלישית, דווקא זו המיועדת למעבר מהיר של ילדים.

 

בעמדה הראשונה החיילים היו שקועים בשיחה ביניהם, רגליו של אחד מונחות על השולחן. ב"אקווריום" חייל עטוף בטלית, שקוע בתפילה. בעמדה השלישית התור התקדם לאט-לאט. מדי פעם החיילים הבודקים החזירו אחורה את הילדים כדי שיניחו את חפציהם שוב במכונת השיקוף. בכל פעם השלימה הקרוסלה רבע או חצי סיבוב. הילדים נדחקו ועברו בזוגות ואף בשלשות. סכנת מחיצה מרחפת על הקטנטנים שבהם. בעוד שבארץ ההורים מונחים ללוות את ילדיהם עד פתח בית ספרם, כאן ראינו אב חרד העומד וצופה במעבר ילדיו לפני הקרוסלה. יכול לראות, אך לא ללוות.

א-טור

 

בא-טור חזרו שוטרי מג"ב לרחובות. לאורך הרחוב הראשי היו שלוש קבוצות שלהם. מול אחת מקבוצות המג"ב נעמדו/התיישבו נערים. אלה גם אלה מסמנים טריטוריה. מתח באוויר. אבן קטנה התעופפה ולא עוררה תגובה. אדם מבוגר, כנראה איש צוות חינוך שהוזעק ע"י עובר אורח, מפזר את הנערים רגע לפני התלקחות הפיצוץ. בהמשך, ברחוב הפונה אל בית ספר היסודי לבנים מוצבות בטונדות מפויחות (בתצלום המצורף), ללמדנו שהרחוב נחסם לפני יום או יומיים. כאן האווירה היתה שקטה, ללא נוכחות כוחות ביטחון.