ברטעה-ריחן, טורה-שקד

צופות: 
חנה ה. יוכבד ג.
12/08/2015
|
בוקר

6.00 מחסום ברטעה – ריחן

מאות פועלים יושבים על המדרכות מסביב לחניון העליון ממתינים למכוניות מישראל ומקו התפר, כדי להגיע ליום עבודה. ירדנו אל היציאה . שם עובדות רק 2 תחנות בהם צריכים לחתום על היציאה רק העובדים ב"מדינת חריש". ברמקול מכריזים עלינו : "הגיעו נשות מחסום ווטש". הלוואי וזה היה מדרבן קצת את העובדים , אבל הקצב איטי והעובדים יוצאים איש איש וציידנית בידו  ואומרים שבפנים חם.

ב-6.35  נפתח אשנב שלישי . סוף סוף יוצאים  10 אנשים בדקה והיציאה זורמת.

ב-7.00 כשעזבנו , על המדרכות למעלה  עדיין עשרות ממתינים להסעה.

 

מחסום טורה - שקד 7.00

6 חיילים נמצאים אבל הוא סגור לעוברים ושבים. אחרי רבע שעה פותחים ומתחילה זרימה איטית ומצד הגדה ממתינים כ-50 איש.

עוברים :7 מכוניות ו-3 אנשים.

אחד העוברים מספר שאתמול  הוא חזר מג'נין עם אשתו ובת התינוקת החולה מבקור רופא . הוא התייצב עם  מכוניתו והזדהה עם האשורים של  אשתו ובתו בת 6 חדשים  שהיתה על זרועה של האמא. וכשחזר להעביר את מכוניתו , דרשה החיילת מאשתו לצאת ולהזדהות  גם היא בבודקה . מאחר שהאב נהג, לא היה מי  שיחזיק את הילדה שהיתה חולה ובחוץ  היה חום אימים.והתינוקת נשארה במכונית הממוזגת. אבל החיילת התעקשה שהאם תצא ותשוב למכונית רק אחרי שתלך דרך המדרכה שבה יוצאים המזדהים. היא חזרה  למכונית רק אחרי שהאב עבר את המחסום באטיות מחשש שהתינוקת תיפול. מדוע שאל האב

"ככה " אמרה החיילית. .

עזבנו ב-8.00 כשבצד השני ממתינים עדיין אנשים רבים.