ברטעה-ריחן, טורה-שקד, יעבד-דותן

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
יוכי א', נוהגת, חסידה ש' מדווחת
26/07/2015
|
אחה"צ

משמרת ללא אירועים מיוחדים.

 

טורה (שקד) 15.00

צהרי יום שמש קיצי. אור השמש מסנוור. המחסום העשיר באביזרי תנועה ועצירתה, רמזור, מעבר חציה, דורבנות מתכת עוצרי מכוניות שמתקפלים כדי לאפשר למכונית לעבור ומזדקפים כדי לחסום מעבר ללא רשות,  ועמודי תאורה גבוהים שמתחרים באור השמש, דולקים.  

מעט אנשים ומעט מכוניות עוברים מפה לשם ומשם לפה. חופשת הקיץ ואין תלמידים ואין סטודנטים. מחסום שנראה מיותר, בזבזני. יוכי נכנסת לשטח המחסום ומעירה לחיילים על החשמל הדולק בעוזו (כשאנחנו יודעות על המאמצים הגדולים שמוקדשים בזמן האחרון להביא תאורת חשמל לכפר הסמוך, דהר אל מלכ, ללא הצלחה עד עכשיו). וראה זה פלא, אחרי כחמש דקות האור כבה. עשינו משהו לטובת החיסכון בתקציב הצבא.

 

יעבד (דותן) 15.30

בדרך היורדת מהכפר אמריחה אנו רואות שהשערים הצהובים החוסמים את דרך הקיצור ליעבד סגורים, כרגיל, ושלא כרגיל הג'יפ התצבאי לא חונה שם. בהמשך הדרך חולף אותנו ג'יפ צבאי. שני שלטים אדומים קטנים "שטח צבאי" בצד הכביש הגובל במטעי הזיתי ם של יעבד. מדוע מטע זיתים נהיה שטח צבאי? כשחזרנו מערבה השלטים בצד זה לבנים וממוספרים 4 ו-6.

במחסום עצמו אורות חשמל זוהרים בראשי העמודים. חיילים אינם נראים במחסום והרכבים הפלסטינים נוסעים בחופשיות בשני הכיוונים. נכנסנו לתוך המחסום וקראנו לעבר מגדל השמירה "יש כאן מישהו?" חייל אחד הציץ בחלון. הזכרנו את האורות הדולקים וביקשנו לא לבזבז את תקציב הביטחון. חייל אחד קרא למשנהו, שניהם ירדו אלינו ואמרו שאינם יודעים כיצד לכבות את האור. ההרגשה הרעה שלנו היא שהצבא מזלזל  בענייני תקציבו, והמדינה משלמת את המחירים מבלי להניד עפעף. ועדת לוקר, אמרנו?

 

ברטעה  (ריחן) 16.00
פועלים רבים מאד אשר שבים מהעבודה לבתיהם בגדה זורמים לכיוון הקרוסלה ליד הטרמינל. שתי עמדות בידוק פועלות ואולי גם השלישית שאיננו רואות. רוב הבאים נעמדים ליד המכונות. אלה שיצאו בבוקר במעברים אחרים עוברים מבלי להתעכב. פועל אחד שבא עם אופניים ומבקש להעביר אותם שלא דרך הקרוסלה נשלח למעבר הרכבים.