בורין (יצהר), ג'וברה (כפריאת), חבלה, חווארה, מאדאמא, עזון, ענבתא, צומת ג'ית

צופות: 
סוזן אייד ופתחיה (מדווחת)
30/07/2015
|
אחה"צ

13.45  שער חבלה  אין בעיות.
14.15 עזון  הג'יפ הנצחי עומד בכניסה לכפר.
14.45 מאדאמא בכניסה המערבית לכפר לפני הגשר, עמד ג'יפ  צבאי  ובתוכו 4 חיילים. כשעברנו לידם הורו לנו לעצור  ושאלו אותנו לאן פנינו מועדות. ענינו לכפר מאדאמא. לשאלתם אם יש לנו אישור, ענינו שלהכנס למאדאמא אין צורך באישור ושבכל שבוע אנחנו באות לכפר. הם שאלו לשם מה אנחנו באות, וכמובן ענינו והסברנו. לבקשתם נתנו את תעודות הזהות שלנו. החיילים דברו בקשר ולנו אמרו לחכות עד שיקבלו תשובה. חכינו כחצי שעה בשמש הלוהטת ואין מענה. התווכחנו איתם שזה לא הגיוני מה שהם עושים, הם ענו שזו פקודה שקיבלו עד שיבדקו ויתנו להם תשובה. היה לי קשה ואמרתי שאני מרגישה שאני נשרפת ואני הולכת לשבת מתחת לגשר. התישבתי על הריצפה והתחלתי לטלפן. התקשרתי למת"ק חווארה, שם אמרו שעוד מעט מגיעים מהשב"כ  והמשטרה, שאלתי מה פתאום משטרה והם ענו שהם לא יודעים שנחכה בסבלנות. אחרי חצי שעה והתקשרתי שוב למת"ק חווארה הפעם הם אמרו שהחיילים האלה אינם שייכים למת"ק  והם לא יודעים מה להגיד. התקשרתי למת"ק הכללי וסיפרתי מה קרה. התשובה היתה שאין להם מושג  על המקרה אבל הם מוכנים לברר במת"ק  שכם. סיפרתי להם את הדברים שאמרו לי במתק שכם ותגובתם היתה שאכן החיילים שייכים לגיזרה ולא למת"ק. אחרי 35 דקות נוספות סוזן בקשה ללכת לשירותים ואז החזירו לנו את התעודות ושיחררו אותנו.
שעה ושלושים וחמש דקות חיכינו בחום הלוהט---פשוט התעללות.
חיילים בשיחה עם סוזן שאלו אותה אם יש לה בת שהתאסלמה או שהתחתנה עם מוסלמי, סוזן היתה מופתעת ושאלה מדוע הם חושבים כך. תשובתם היתה שהיא מתנדבת לעזור לערבים ואינה עוזרת ליהודים שכל יום זורקים עליהם אבנים.
כשהגענו למאדאמא. המועצה המקומית כבר היתה סגורה.
בורין העמדה של החיילים מול בית הספר היתה מאויישת.
16.35  חווארה ראינו שני ג'יפים,  אחד עמד בכניסה והשני ליד הכיכר  מול תחנת האוטובוס.
17.20  בצומת ג'ית על הגבעה עמד ג'פ עם חיילים.
17.30 המחסום בענבתא היה מאוייש. חיילים עמדו ליד הבטונאדות.