חבלה, עיזבת סלמאן

מחסומי עיזבת סלמאן, חבלה, יום שני 13.7.15 צהרים

שגרת כיבוש – החיילים פותחים המחסומים כמעט בזמן, הפלסטינים נבדקים ועוברים ושואלים – מתי לדעתכם זה יגמר. "לא יודעות". ואנחנו שואלות מתי לדעתכם זה יגמר – "מוכרח להיגמר, כמו חומת ברלין שנפלה יום אחד". הלוואי אמן שיהיה עוד בימינו.

12.50 - מחסום עיזבת סלמאן- הגענו ב 12.50 כי נסענו עוד סביב החומה עד לאלקנה לראות אם יש שב"חים , לא היו. המחסום אמור להיפתח ב 12.45.

המחסום פתוח נראה שכל מי שהיו עברו, הגיעו עוד 4 לכוון אורנית עברו והמחסום נסגר ב 13.00

13.25 מחסום חבלה– המחסום עדיין סגור ונפתח תוך דקה או שתים. אמור להיפתח ב 13.15.

יש הרבה מחכים בשני הכוונים. יש וויכוח בתור של היוצאים מחבלה אך זה נמוג כאשר החיילת נגשת וצועקת עליהם. המעבר היה מאוד מאוד איטי ולא ברור למה בשלב מסוים נעצר ל 10 דקות ואז לקראת הסוף החלו להעביר אנשים ברישום ידני. האנשים כבר מתורגלים להסתדר בקבוצות של 5 כאשר אחד מהם מחזיק בכל תעודות הזהות של העוברים. הם חונכו לסדר – "לטובתם"!

מעוכב אחד מנוע מלדבר אתנו ונשלח לשבת בסככה (לפחות בצל) יש אי דיוקים ברישום המעבר שלו ונראה שלא חזר אתמול או לא יצא בבוקר, לא ממש הצלחנו לברר וכנראה שבסוף ישלחו אותו הביתה כי מה כבר יעשו אתו. מקוות שלא לקחו לו הרישיון למעבר.

עזבנו ב 14.00 לפני הסגירה בגלל אילוצים אישיים.