ברטעה-ריחן, טורה-שקד
6:00-7:15
6:00 מחסום ברטעה-ריחן
פועלים רבים ממתינים להסעות ורבים נוספים מגיעים במעלה השרוול, ללא הצידניות הצבעוניות. רמדאן. מכוניות יוצאות ממיתחם הבידוק. המזנון הדו-צדדי של המתנחל מחרמש פתוח. במרחק-מה מהחלון שפונה לעבר השרוול - חיפוי פלסטיק עבה, כחול ומאחוריו מסתתרים כמה צעירים ושותים קפה. נדמה לנו שאין הבוקר ניחוחות של מאפים טריים, כנראה מתוך התחשבות בצמים. מיתקן המים הקרים ליד הקרוסלה מטפטף וחבוש בשקיות ניילון. אומרים לנו שאין בעיות בטרמינל. אנחנו יורדות ברגל אל החניון הדרומי, בצד הפלסטיני. למרות שמינהלת המעברים שיפצה אותו - כרבע מהחניון איננו מנוצל, כי מקומות החנייה אינם מסומנים ונהגים נמנעים מלחנות במפרץ הרחב שנוצר פן ייחסמו. לכן, כבר בשעה מוקדמת זאת, החניון כמעט מלא ורבים חונים לצידי הכביש שמוביל אליו. חניון המשאיות שממתינות לבידוק - מלא אף הוא.
6:45 מחסום טורה-שקד
אנחנו מקדימות במעט את החיילים שיוצאים מבסיסם לעבר המחסום ב-6:45 ועולים אליו ברגל. בינתיים משוחחות עם פועל פחמים שחוזר מעבודה לילית בדהר-אל-מלח. המעסיק שלו מאפשר לו, בתקופת הרמדאן, לעבוד בשעות הלילה ואת רוב שעות הצום יעביר בשינה. בשבע שעות של מילוי שקי פחמים הוא מרוויח 100 שקל והוא אינו מתלונן. החיילים מסכימים איתנו, כרגיל, שראוי לפנות סוף-סוף את עגלת-האשפה, ששקיות-אשפה צהליות נשפכות ממנה. הם ידברו עם מי שצריך. ליד הקרוסלה פחות מ-10 אנשים. המחסום נפתח בזמן וב-7:02 יוצאות שתי נשים. פועל שיוצא אחריהן מספר לנו שהחיילים שמוצבים עכשיו במחסום הזה בסדר גמור, במיוחד החייל שעובד על המחשב בחדר הבידוק: "הוא לא משחק".