ענאתא-שועפאט, א-טור
מחסום שועפאט
התחלנו במחסום שuעפאט, בשעת הילדים, וגילינו שינויים והפתעות.
בתחום נסיעות הילדים יחולו תוך זמן קצר כמה שינויים שהם כרגע בבניה. שינויים אלה היו כלולים בהתחייבויות שנתנו ע"י מערכת הביטחון לבג"צ כשאישר את קיומו של מחסום הענק בלב שכונה ירושלמית. אך כדרכה של מדיניות הביטחון, השכונה היא זו שנאבקה על קיומם וגם כיום הכול חלקי ומקוטע. דוגמאות בהמשך.
אז מה חדש ? מאז פתיחת המחסום עלו התלמידים לאוטובוסים במגרש הפנימי. האוטובוסים הרבים והגדולים עברו במחסום הרכבים ונסעו לדרכם, לתוך ירושלים. וזאת, תוך כדי מהומת הבוקר ולחצי המכוניות הרבות הנוסעות לעבודה.
עד אשר תסתיים בניית רחבת ההיסעים המורחבת, יעברו התלמידים בשער נפרד, הנשמר ע"י איש השכונה, סנדוקה (שאינו נח לרגע) ,יעלו לאוטובוסים מחוץ לגבולות המחסום במגרש חניה מיוחד הנסלל בימים אלה עבורם ויסעו לדרכם ישירות לתוך ירושלים. באופן זה מגעם של התלמידים כולם עם המחסום מצטמצם לשער אחד בלבד ונקווה שיישאר ידידותי ופתוח תמיד. נוספו שתי קרוסלות
לשער זה, כך שבשעות הצהריים, עת התלמידים חוזרים מבתי הספר, יוקל העומס על הכניסה לשועפאט וענאתא.
המאמר המכונן על המחסום הגדול והבג"צ הוא כאן -
http://www.haaretz.co.il/news/politics/1.1809897
ומה נשתנה במעבר האנשים? כלום. כשחזרנו דרך המחסום היה כרגיל המסלול הרגלי האחד. במעבר מהיר של אנשים מועטים החיילות פותחות וסוגרות את השערים באופן שרירותי, קצת משחקות וקצת "מחנכות" כנראה את העוברים, שיתרגזו . לעומת זאת במחסום הרכבים 4 מתוך 5 מסלולים פתוחים והמעבר מהיר לחלוטין.
ואיך הסביבה? מאובקת ומלוכלכת, אשפה זרוקה בפאתי הכבישים, ליד בית הספר היסודי עולה עשן האשפה התמידי. מעל החומה מתנוססת הבניה החדשה של בתים הנבנים ללא תקן, ללא בטיחות. שם, מעבר לחומה, יצרנו את שטח ההפקר הטוטאלי. האנשים היחידים הדואגים לתושבים ושומרים על שכונות ירושלים שסופחו לה יחדיו, ועושים זאת במסירות ונחישות אין קץ הם הפעילים הקהילתיים.
א-טור
לאורכו של רחוב רבעה אל עדוויה, המשתרע מאוגוסטה ויקטוריה דרומה לאורך פסגת הר הזיתים, מרוכזים מוסדות רבים, בעיקר בתי ספר גדולים וביה"ח אל מוקאסד. ילדים רבים ממלאים את הרחוב בשעת הבוקר בדרכם לבתי הספר. זו גם שעתם של חיילי וניידות מג"ב. בפינת הצומת העמוסה לעייפה של דרך א-טור, במקום תמרור או רמזור, ניידת מג"ב. בהמשך, מול בית ספר בנים גדול, קומץ חיילים חמושים לעייפה וקבוצת פלסטינים מבוגרים מאיצים בילדים להמשיך ישר לבית הספר. בהמשך הרחוב עוד ניידת ואחריה, בהתפצלות הרחובות, קבוצה רגלית יותר גדולה.
משהתחילו הלימודים וגמרנו את סיורנו, ראינו את הניידות חוזרות עם החיילים לעיר ורק בצומת דרך א-טור נותר קומץ חיילים, הרחק מבתי הספר.
אם הטיעון של הגנה על אוטובוסים של תיירים נכון, הרי שבזמן שהותנו במקום, עד אחרי 8.00 בבוקר, לא היה באזור אף תייר. משירדנו מן ההר ראינו את אוטובוס התיירים הראשון עולה למעלה, זמן רב לאחר שחיילי מג"ב עזבו.