חמרה (בקעות), תיאסיר

צופות: 
רויטל סלע. רחלה חיות (מצלמת ומדווחת).
08/01/2015
|
אחה"צ

13:30 מחסום בזק. עברנו.

 

חורף!!! גשם. (בצילום: קשת מעל עין אל בידה)

 

דרך אלון/כביש 578

בצומת הפונה מערבה לתיאסיר נפגשנו עם מ' במטרה למסור לו את הסכום שהוציא עבור יריעות פלסטיק לכיסוי האוהלים שתרם הצלב האדום אחרי הריסת הבתים (דיווח של דפנה הסערה הגדולה – ילדי אום ג'מאל חשופים לגשם – עזרו להגן עליהם 07/01/15). נכנסנו לאוהל המשפחה, כיבדו אותנו בתה, שוחחנו מעט. היו איתנו גם 2 ילדים (כתה ה' וכתה ח') הילד המבוגר יותר סיפר לרויטל על מעצר במחסום, ועל שהם חוששים לרעות בואדי אשר ממערב להם. הוא הראה בגאווה את הטלאים שהוא מגדל. סיפר על הביקורים של רינה ושל דפנה.

מלבד זאת הבנו שרוב האדמות באזור המגורים והמרעה שלהם שייכות לכנסייה. הם משלמים 50 ₪ לדונם. יש מישהו בתיאסיר שגובה את הכסף. מכאן עלתה השאלה, איך אדמות כנסייה הופכות תחת הכובש לשטחי אש?

על בעלות הכנסייה כבר למדנו בעבר, כאשר מתנחלי משכיות השתלטו על אוהלי המשפחה שנמצאת דרומית לצומת, גירשו משם אנשים, גידרו בתיל שטח גדול ואף ניסו לתקוף אותנו (דוח מיום 09.11.10)

אמו של מ' סיפרה לנו שהרוח החזקה העיפה את המטבח שלה. 

14:10 עזבנו את אוהל המשפחה בגשם שוטף, דשדשנו בבוץ. האמא של מ' ליוותה אותנו אל הכביש בדאגה שלא נחליק.

 

על הכביש העולה לתיאסיר, יש הרבה סחף בוץ וכל הבורות המוכרים.

ההרים והמדרונות רחוצים, נראים גבוהים ובולטים מתמיד.

עדרי הצאן חוגגים על העשב הטרי.

 

14:20 מחסום תיאסיר

תנועה דלילה. גשם שאינו פוסק. רובה שלוף שואל, "מה יש לך שמה?"..... "נוסע וחוזר?"

המכונית שנשרפה שם ביום שלישי חונה במפרץ העיכובים. האספלט שמתחתיה מותך, לוחיות הזיהוי הוסרו.

תהייה תמימה: הייתכן שאין במחסום מטפה לכיבוי אש?

14:40 עזבנו.

 

כביש אלון - נזקים ברוכים בסוללת העפר.

 

15:00 מחסום חמרה

העבודות לחסימת הסחף עלו יפה. הצומת והכביש נקיים. נשטפים בגשם. ברחבת המחסום מונח שופל גדול.

11 מכוניות ממתינות ממזרח. מראה הנהגים העומדים בחוץ לצד המכוניות מעיד על כך שהשיירה הזו כבר מחכה לא מעט זמן.

העיכוב נוצר בגלל רכב צבאי גדול (זינזאנה) שממתין להסיע את משמרת הבוקר. החיילים מזדחלים עמוסים לעייפה בציוד שינה, עולים לאיטם אל הרכב, עד שזה מתחיל בנסיעה. לאחר מכן, בתוך רבע שעה עברו כל הממתינים משני הכיוונים. הראשון בשיירה צבר כ 40 דקות של המתנה.

חייל ירד מהזינזאנה כדי לשאול למעשנו במקום. נראה היה שהוא מתלבט בתגובתו ואז בירך אותנו לשלום ועזב.

15:20 הצומת התרוקן ממכוניות. רק החתול הג'ינג'י וחיילי המחסום נמצאים בו. עזבנו.

 

15:45 בזק

שאלות רגילות: מאין? לאן? ועזבנו.