ארתאח (שער אפרים)

דקות לאחר שהגענו שמענו אמבולנס שהגיע לאזור התור שלפני הקרוסלות. כעבור זמן מה אמרו לנו הפלסטינים שאדם נפטר.

7-8 עמדות בדיקה היו פעילות, אבל לדברי הפועלים המצב הקשה חוזר לקדמותו, אחרי שביום שני היה נוח ומהיר יותר.

4.30 בהגיענו כבר היו בחוץ כמה עשרות אנשים שדיווחו שהמעבר היה קל ומהיר ושנפתחו 7-8 עמדות בדיקה. אחרים שהגיעו מעט אחריהם כבר התלוננו שהבדיקות נעצרו להפסקה של כ-15 דקות. ההסבר היה שההפסקה נועדה לתרגול פינוי עובדי הביטחון בשעת לחץ. לא הצלחנו להבין יותר מכך. מעניין איזו מחשבה ניתנה, ואם בכלל,  לפינוי הפועלים הפלסטינים בשעת חירום...

ליד המכלאה חיכו כמה פועלים שהסבירו שאינם רוצים להיכנס לתור בגלל הלחץ הנורא. הם מעדיפים לחכות עד שיוכלו להיכנס כשהתור ידלדל או יסתיים.

ב-5.00 לערך, ביציאה עשרות אנשים כועסים וממורמרים כפי שהיכרנו בעבר. אמרו שהבדיקות איטיות מאוד, שהבודקים (בודקות?)  מדברים ביניהם, יש להם זמן בשעה שצריך למהר כדי שלא יצטברו תור ולחץ.

הדיווח של הפועלים על זמן המעבר במתקן היה בין 10 דקות לחצי שעה.

היו מי שאמרו שרק ביום שני, שלשום,  המעבר היה מהיר ויותר נוח. שכעת צריך לעשות לא רק שביתה אלא גם הפגנה. היו שרצו לדעת לאיזו תחנת תקשורת אנחנו שייכות, וכרגיל, היה מי שאמר שאנחנו ממילא לא יכולות לסייע להם, ואחר שהודה לנו ואמר שנדווח על מה שראינו שם.

אחד הפועלים ביציאה הבטיח לנו שוב ושוב שכל  הפועלים שם אנשים טובים שנבדקו וקיבלו אישורים להיכנס לישראל, ובכל זאת המעבר כל כך קשה. הוא כאילו הצטדק, במקום להטיח בנו שהבושה כולה שלנו.

עזבנו ב-5.40 המכלאה עדיין מלאה ועמוסה אנשים לחוצים וחנוקים.