ברטעה-ריחן, טורה-שקד, יעבד-דותן

צופות: 
רותי ת', חסידה ש' (מדווחת)
07/09/2014
|
בוקר
טורה  0730
איחרנו. המחסום נפתח בשעה היעודה, 07.00. נראה שרוב העוברים כבר יצאו, גם ילדי בית הספר, אבל עדיין יש אנשים שעוברים ויוצאים לעבודה, ומודענו בסוברו החבוטה, עושה "נגלות" לברטעה.
קצב המעבר טוב, כבר אין הצטברות לפני הקרוסלה, כל מי שניגש נכנס, וכעבור כמה דקות חוצה את המחסום והוא כבר לידנו.
אחד האנשים מספר שבטרמינל ברטעה יש לחץ רב, כי מכשירי הבידוק אינם עובדים. פועלים רבים נאלצו לשוב הביתה כי המעסיקים נואשו מלחכות להם.
 
ברטעה 08.00
שאלנו את נהגי המוניות על התקלה, והם אישרו, אך כששאלנו את היוצאים עכשיו, התברר לנו שהתקלה תוקנה והכל בסדר. אחד הנהגים, שמסיע גם לתוך השטלים, התלונן כי עכשיו המחסום נסגר לתנועה בעשר בלילה ולא בחצות כפי שהיה נהוג עד עכשיו. ביקשנו לברר דברים עם ר', סגן מנהל המחסום. הוא אישר שהיתה תקלה והיא אכן תוקנה. לא התרגש לשמוע שהיו אנשים שאיבדו בשל כך יום עבודה. הכל בסדר. לגבי הקדמת שעת הסגירה, אמר לנו שאין טעם להחזיק מחסום פתוח בשעות שאין כל תנועה. במקרי חירום יש תמיד מי שיפתח. אם מגיע אמבולנס פלסטיני עם חולה שצריך אמבולנס כדי להגיע לכפר, ניתן להזמין את האמבולנס של ברטעה, או מכונית אחרת, לפי הצורך.
ר' היה גאה מאוד בשיפוץ שנעשה במגרש החניה התחתון. ביום שבו החלו לשפץ נאמר לנו שזה וארך יום אחד. זה היה לפני כשלושה שבועות. מה ציפיתי לראות במגרש המשופץ? סילוק מקום החניה לאוטובוסים שמעולם לא שירת אף אוטובוס, כי לא מגיעים לשם אוטובוסים. התוצאה הייתה שנהגים החנו את מכוניותיהם קרוב לאמצע המגרש, כדי שלא יחסמו אותם כשיבואו לצאת. מעבר לזה, הנוהג היה באמת ששורה אחת של מכוניות חסומה על ידי שורה נוספת ולעתים גם יותר. המגרש הזה היה כל כך חסום, עד שפעמים רבות מאד נמנענו מלהיכנס לתוכו, כי היה קשה מאוד לצאת בחזרה.  וכך דמיינתי את המגרש המשופץ: חלקות חניה מסומנות בקווים לבנים, ורווח בין שורה לשורה, כדי שאפשר יהיה לצאת ולהיכנס. טוב, אז דמיינתי. ר' הגיב לטענתי שזה "לא מתאים לפלסטינים, הם לא ישמרו על הסדר". הוא כן התגאה בשכבת אספלט שהונחה במקום שהסירו את המדרכות שסימנו את המקומות לאוטובוסים. כמו כן ריבדו באספלט את השטח שמאחורי הסככה ועד לסוף המגרש, בואכה בתי השימוש. פינת התפילה שהייתה מגודרת ומכוסת שטיחים הוסרה ופינת המזנון הקטנה של ה' גם היא איננה. ר' אמר לנו שענינו של ה', שהוא גם עובד בניקוי המחסום, בדרך לפתרון. נוסף לכך עוד שינוי: מעבר לכביש פתחו מתחם המתנה למשאיות הסחורות שממתינות לבידוק. נראה שלא כל הנהגים הפנימו את העובדה הזאת, ועדיין עומדים גם בצד הכביש.
העזנו להיכנס עם הרכב לתוך המגרש, עד לקצהו, והיינו צריכות לצאת בנסיעה אחורה. לא נראה לנו שהשיפוץ שיפר את חיי המשתמשים במגרש, ועדיין לא מעטים חונים על הגבעה שמדרום.
 
יעבד 09.00
המחסום עמוס. ספרנו 12 מכוניות בצד המזרחי וכל העת באו גם מכוניות ממערב. ממגדל השמירה נשמעו בקול רם הוראות לחיילים שלמטה: עכשיו ממזרח, עכשיו ממערב. חייל אחד גם קיבל הוראה לגשת אלינו, ווואו, איזו שטיפה קיבלנו, גם מהחייל וגם מתושב מבוא דותן שבא לעזור לו. זכינו לכינויים כמו בוגדות, עוכרות ישראל ואפילו נאציות, לא פחות. תלכו לאירופה, שם מקומכם. היה מיותר לנסות להתווכח. היות והחייל טען שהמכונית שלנו סמוכה מדי לצומת והוא איים בהזמנת משטרה "נבהלנו נורא" והתרחקנו מהאש שהומטרה עלינו. שמענו גם שעל האיש ממבוא דותן זורקים אבנים, ומהחייל שמענו על הרבה אמל"ח שנתפס במחסום. לא ראינו שבדקו במכוניות משהו זולת ניירות.