בית לחם (300)
9:00 – 11:00
יום שישי אחרון ברמדאן
גם היום כביש הגישה למחסום סגור. החייל שעמד ליד החסימה רצה למנוע ממני לעבור. הוא לא שמע על מחסום ווטש. אחרי דקות ארוכות, כשסוף סוף בירר עם מפקדיו, נתן לי לעבור ואפילו עם המכונית!
מעט אנשים עברו היום. חשבתי שיבואו רבים לקראת סיום הרמדאן, אבל מה שקרה אתמול במחסום קלנדיה (התנגשות קשה עם החיילים פצועים והרוגים) ומה שקורה בגדה בכלל כנראה מרתיע.
שתי עמדות היו פתוחות, שלושה שוטרי מג"ב ומאבטח מחברת האבטחה האזרחית. הם היו משועממים למדי ורצו לדבר ולהבין מה אני עושה שם. אז דיברנו. לא התקדמנו הרבה אבל היתה תרבות דיבור, וזה לא כל כך שגרתי היום. מעבר למצב הזוועתי ולאסון ההומניטארי בעזה, מרתק לחקור את השפה שבה משתמשים תומכי הפעלת הכוח כדי להצדיק את המעשים ולהמשיך לספר לעצמם את הסיפור שנוח להם. עד שמכניסים את יהווה לקלחת ואז כמובן לא יעזור מתורגמן.