ראס אבו סביטאן (מעבר הזיתים)

צופות: 
נתניה ג. (מצלמת) רונית ד. (מדווחת ןמצלמת)
04/07/2014
|
בוקר

  

  

יום ששי ראשון של רמדאן,

מעבר הזיתים

בדרכנו למחסום – תקלה קלה: לקחנו פניה אחת לא נכונה ונכנסנו לעיסאוויה. כבר בכניסה אבנים על הכביש ופח אשפה שרוף שעשן עדיין עולה ממנו מעידים על ההתפרעויות שהיו כאן אמש. כעת שקט מוחלט ואין כמעט נפש חיה. אחרי נסיעה קצרה הבנו שאיננו במקום הנכון ושאלנו אדם מבוגר שעבר ברחוב. הוא הסביר לנו איך לצאת ולנסוע למקום הנכון ויעץ לנו לצאת מכאן מהר, מסוכן עכשיו. לקחנו אותו טרמפ חלק מהדרך, ונפרדנו באיחולים לזמנים טובים יותר. בדרכנו החוצה כשלנו הפעם בתמרון בין האבנים המכסות את הכביש ואבן גדולה נתקעה תחת הרכב. נאלצנו לעצור בסמוך ליציאה לכביש למעלה אדומים כדי לחלצה משם. בעוד אנו פורקות את הבגאז' של נתניה ומוציאות ג'ק בנסיון להרים את הרכב, עצר לידינו בחור פלסטיני והושיט עזרה. הוא הביא ג'ק מהרכב שלו, ובעזרתו האדיבה הוצאנו את האבן ויכולנו להמשיך. גם הוא יעץ לנו לעזוב את המקום, שאינו בטוח בימים קשים אלה. לנתניה היתה שקית מלאה צעצועים שהתכוונה למסור לחברים בחברון. נתנו אותה לבחור עבור ילדיו ונפרדנו בברכת רמדאן כרים. לאחר התברברות קלה בדרך הגענו סוף-סוף למחסום סמוך לקראת 10.

בכביש העולה אל המחסום עומדת מכונית משטרה ולידה שני שוטרים. הכל סביב נראה שקט לגמרי, אך השוטרים מסבירים שלא ניתן לעלות עם הרכב למעלה, מאפשרים רק לתחבורה ציבורית לעלות. חנינו בצד ואז הסתבר שגם ברגל לא מאפשרים לעלות. השוטרים היו אדיבים. הם לא שמעו על מחסום וואטש, אך לא מנעו מאיתנו לעלות בתחבורה ציבורית ואף הציעו שנמתין לידם בצל והם יעצרו עבורנו את האוטובוס או המיניבוס הראשון שיגיע. סרבנו. המתנו כמה דקות וכאשר הגיע מיניבוס של הפלסטינים עלינו איתו למעלה. הנהג אמר שאין צורך בתשלום.

הגענו למחסום שומם לחלוטין. מעט מאוד אנשים עוברים והרבה יותר חיילים ושוטרים. עברנו לצד הפלסטיני וגם שם נוכחות מוגברת של כוחותינו. במורד הכביש, בדרך המובילה מהכפר אל המחסום העמידו מחסומי משטרה ויצרו מס' מסלולים: מסלול יציאה, ושלושה מסלולי כניסה: גברים, נשים ומסלול הומניטרי. (ר' תמונה). לאחר שעוברים בהם פוגשים למעלה בעיקול לקראת המחסום שלט המברך בברכת "רמדאן כרים" (ר' תמונה).

לא היו כמעט אנשים שעוברים. לעומת זאת הרבה מאוד חיילים, שוטרים ומשמר הגבול. הם עומדים מתחת לגזיבו שעושה צל ובצד יש מאוורר גדול שמפזר אויר ונתזי מיםinfo-icon. בדרכנו ברכב שמענו בחדשות שרק בעלי תעודות כחולות מעל גיל 50 יורשו להיכנס לתפילה בהר הבית. כאן קצינה חביבה שלבשה וסט זוהר הסבירה לנו שנשים מעל גיל 40 וגברים מעל גיל 50, וכן ילדים עד גיל 14 יכולים לעבור ללא אישור (למעט תושבי חברון). בעלי תעודות כחולות ומי שיש להם אישורים רשאים לעבור ללא הגבלה. עברנו לצד הפלסטיני וראינו שיש שלט על גדר הבטונדות שאומר זאת (ר' תמונה).

מעט מאוד אנשים עברו. פה ושם היו אנשים שנדחו כי הם מתחת לגיל. בחורה אחת בכתה בקול כשהתברר לה שאינה יכולה לעבור, אך ללא הועיל. בסה"כ כוחותינו נותרו בשלב זה מחוסרי עבודה, וכמותם גם אנשי הסהר האדום הרבים שהיו במקום (ר' תמונה). מדי פעם היה איש או אשה מבוגרים שהתקשו לעלות במעלה ההר, ואז אנשי הסהר האדום העבירו אותם על כסא גלגלים בעליה עד למחסום עצמו.

בשלב מסויים נגשה אלינו הקצינה והציעה מים ושנעמוד בצל. היא היתה מאוד אדיבה גם כלפינו וגם כלפי הפלסטינים. בד"כ היא בדקה את הנשים, ובמקרה אחד שהיתה אשה עם רעלה שמכסה את הפנים הלכה איתה הצידה על מנת שתרים את הרעלה ותחשוף את הפנים רק בפניה. שוחחנו מעט עם הקצינה ועם ע', קצין ממשמר הגבול, דרוזי מהכפר מראר. ע' סיפר שהם ערוכים לכך שיגיעו מתפללים רבים, אך נכון לעכשיו הגיעו מעט מאוד. לפי הדיווחים שהם מקבלים זה המצב בכל המחסומים ולא רק כאן. בסה"כ עברו בשעות הבוקר רק כ-4,500 אנשים בכל עוטף ירושלים, כאשר בשנה שעברה עברו בשלב זה מעל 30,000. מצטרף גם קצין צה"ל א' (נושא תגית זיהוי) שמשרת כאן במחסום באופן קבוע. הם אומרים שאפילו בקלנדיה עברו רק כ-1,600 איש בשעות המוקדמות של הבוקר (עד 8). הם ערוכים בכוחות מתוגברים גם כי ציפו ליותר אנשים וגם מחשש שיתפתחו מהומות. ספרו שאת הבטונדות הציבו שם בשל כך. ע' סיפר שבלילה היו מהומות במספר מוקדים ומפקד עוטף ירושלים של מג"ב נפצע מאבן בפניו. לדבריהם בד"כ ביום ששי הראשון של הרמדאן יש פחות אנשים מאשר בהמשך, אך היום מיעוט חריג של אנשים. בהמשך הם אכן דיללו כוחות מתחת לגזיבו.

בשלב מסויים עברנו לעמור ליד החיילים והמג"בניקים כדי לתפוס קצת צל ואיוורור מהמאוורר. בהמשך עברנו מדי פעם מצד לצד. שוחחנו עם צלם מקומי שהגיע לצלם עבור עתונות. באחת הפעמים ראינו מג"בניק מביט בנו בחשדנות, ולאחר מכן דרש מאיתנו להתרחק כלפי מעלה, בטענה שאנו חוסמות את המעבר החוצה. ברור היה שזה נסיון להתנכל, אך לא ראינו טעם בויכוחים. כשהקצינה האדיבה חזרה שוחחנו עימה וחזרנו לעמוד בצל. בסביבות 12 עזבנו. במשך כל זמן שהותנו שם היתה תנועה דלילה של אנשים, כאשר מדי פעם נדחו כאלה שהיו מתחת לגיל המורשה לעבור.

לפני המחסום יש עליה לכיוון נוסף. גם שם הציבו מחסום משטרתי ולידו שני מג"בניקים עומדים תחת שמשיה ובודקים אנשים שעוברים מדי פעם (ר' תמונה). בצד עומדים קשורים 2 חמורים, שרק הנעירות שלהם הפריעו מדי פעם את השקט. במעבר במחסום לא בדקו שוב את התעודות. הפעם ירדנו ברגל בחזרה לרכב. בהמשך היום שמענו שהיו מהומות בהר הבית ובמוקדים נוספים.