ענאתא-שועפאט

יום שישי השני  לרמדאן

ענאתא

9:15   הגענו למחסום ענאתא- בעצם שכונה ירושלמית לכל דבר (בעיקר בכל הקשור לתשלום מסים), המוקפת

 מסוגרת בחומה, תושביה (כולם בעלי תעודות כחולות) יכולים לצאת ולהיכנס דרך

המחסום המשוכלל שנבנה במקום.

עשינו דרכנו רגלית לעבר מעבר המכוניות ומיד עטו עלינו שני לובשי מדים ממשמר הגבול והבהירו

לנו שעלינו ללכת רק בדרך העוקפת ולעבור דרך מעבר הולכי הרגל. חזרנו על עקבותינו ונכנסנו לענאתא דרך מעבר הולכי הרגל שם פגשנו באנשי אונר"א ומהם למדנו  שמונעים מגילאי 14-30 לצאת מענאתא  לתפילה  לעבודה. .

אנשי אונר"א לא הבינו איך מונעים מבעלי תעודת זהות כחולה מעבר ובקשו שנתקשר למת"ק ונבדוק

את ההוראה –התשובה היתה חד משמעית – מפקד הגזרה החליט ואין עוררין.

מעבר הולכי הרגל  ריק לחלוטין. במשך כשעה וחצי ספרנו כ- 5 הולכי רגל שהגיעו ועברו.

תנועת המכוניות גם היא היתה דלילה – כל רכב נבדק ועל כל אוטובוס ומיניבוס עלו כמה לובשי מדים

והורידו את הגילאים שנמנע מהם לעבור.

כל המתחם הומה כוחות בטחון מצבעים שונים: צבא ירקו, מג"ב , משטרה ספרנו כ- 15-20 מועסקים במקום , אבל מעט מאד פלסטינים מגיעים.

עזבנו את המקום ובדרכנו חזרה ראינו מחסום פתע של המשטרה בכניסה לשועפאט , חצינו את

הכביש להבין פשרו של זה  והובהר לנו   שאסור לנו להיכנס לשכונה מחשש שנותקף באבנים .

קשה קשה ירושלים