ברטעה-ריחן, טורה-שקד, טייבה-רומנה

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
נורית פרלה ושולןה בר (דיווח וצילום)
03/04/2014
|
בוקר

מחסום ברטעה-ריחן 04.50  בתמונות: ארגזי ירקות מנוילנים בדרך להיבדק עם מגנומטר וכלבי גישוש;  תור אנושי צפוף בכניסה למחסום

כ-150 בני אדם ואולי יותר, רובם צעירים, מצטופפים ליד השער הצהוב, עומדים דחוקים ודחוסים ולחוצים אחד אל השני דווקא בלי צעקות ובלי עצבים. בצד ממתינים גברים מבוגרים יותר, שוויתרו על הדוחק בידיעה השמורה לבני גילם – שכך או אחרת כולם יעברו בזמן. הנשים ממתינות בתור צדדי ושומרות מרחק מהגברים. בשעה חמש בדיוק נשמעת קריאת הקרב של מאבטחי המחסומים: "בוקר טוב תחילת הזרמה" והלחץ על השער גובר. המאבטחים מכניסים פנימה חמישה-חמישה ומי שמנסה להיות השישי או השביעי מוחזר לאחור מייד. הנשים זורמות פנימה בטור רצוף. אחרי שעברו בקרוסלה ומילאו אחר הפקודות של המאבטחת הבלתי נראית, הצופה בהם במוניטור בבודקה (תוריד את הכובע, תרים את השקית) הם מצטופפים בכניסה לטרמינל.  תוך 20 דקות הלחץ מתפוגג, מדי פעם מצטברת קבוצה זמנית חדשה של אנשים שהגיעו זה עתה. רוב העוברים בשעה זו עובדים במקומות שונים בישראל והם ממהרים אל
ההסעות שלהם הממתינות בחניון העליון. העובדים במרחב התפר יתחילו להגיע עוד שעה. כך בוקר בוקר הם חוצים את הטרמינל בנתיב ההשפלה ("שגרת כיבוש") הקבוע והמוכר מנותבים החוצה ממנו בשרוולי מתכת ודרך קרוסלותinfo-icon ומכונות שיקוף, ומצייתים בהכנעה לפקודות ולנהלים. רק לא להסתבך עם האדון, רק תנו להגיע לעבודה בזמן ולהביא לחם הביתה.

 

מחסום עאנין 06.00
שני טרקטורים וכ 25 הולכי רגל עברו בקצב שוטף.

 

מחסום טורה שקד 06.55
עד ששגרת הכיבוש תתחיל כאן, בעוד חמש דקות, קפצנו לבית הבודד הצמוד להתנחלות שקד. אחד משני האחים המתגוררים עם משפחותיהם כאן (17 איש בסה"כ) משגיח על שתילי טבק צעירים בערוגות. בקרוב יתחילו לשתול טבק בשדות. האדמה מהבילה ואנחנו מסרבות בגבורה לתה חם (קר. 10 מ"צ) ושבות לשגרת הכיבוש שמתחילה בדיוק בשבע. מי שכבר עובר, עובר (זורם?), אף אחד לא נראה מאושר במיוחד. מוזר. ילדה קטנה מחייכת אלינו. אחותה המתוקה לא מחייכת. שאר הדמויות הקבועות באקספוזיציה: מנהל בית הספר, פקיד הבנק, המורה הזועפת, המורה הביישנית, התלמידים המשכימים – גם הם כבר כאן. כל אחד בתורו הולך חוזר, נותן לוקח, תורם את חלקו לרוטינה.   

 

חזרנו לזבדה דרך מחסום ברטעה כדי להעביר בגדים למשפחתו של ואליד. אחיו הצעיר סעיד הגיע רכוב על חמור, אסף את השקיות הגדולות והעמיס על החיה. שגרת חייו של סעיד מייאשת לא פחות. עובד קצת בחקלאות של המשפחה, כמעט ולא יוצא מהכפר. חברים? הולך לישון מוקדם. מתעורר עייף מוקדם. תודה על הבגדים.

 

08.00 מחסום טייבה רומנה

הפתעה! מג"ב הקדימו אותנו והג'יפ שלהם כבר חונה במקומו השגרתי.
עוד הפתעה! איש לא יוצא מהג'יפ.
עוברות חמש דקות. עשר. 15. במת"ק לא יודעים למה ככה. בחטיבה אומרים שיש "אירוע" איפשהו ולכן אי אפשר לברר עכשיו. בשמונה וחצי יוצאים מהג'יפ מספר מג"בניקים עייפים ומעבירים 2 טרקטורים  וכשמונה הולכי רגל שהמתינו שם כבר משבע וחצי.