ברטעה-ריחן, טורה-שקד

צופות: 
רותי תובל, לאה רייכמן (מדווחת)
23/03/2014
|
בוקר

06:00 מחסום ברטעה

הערפל בדרך מעכב אותנו. המחסום סואן, חששנו שבגלל החדשות על פעולת צהל בג'נין נרגיש במתח, אבל ג׳נין לא הוזכרה. חלק מהאנשים מתאוננים על הזמן הרב שלוקח המעבר, אחרים אומרים ״בסדר״, משפט סתמי ולדעתי ציני, ובמעין השלמה כפויה. על הכביש ממתינות 13 משאיות עם שחורה חקלאית.

06:50 אנחנו עוזבות.

 

07:00 מחסום טורה

אין נפש חיה. מהצד השני מגיעים קולות של הרבה אנשים. מגיע המורה במכוניתו, עוד 4 מכוניות, תלמידים... אך אין זכר לחיילים. הם מגיעים ב 07.15, עוד 5 דקות , השער נפתח. בחור צעיר עייף שחזר ממשמרת לילה מתישה, כל הזמן על הרגליים, מת להגיע למיטה. הילדים עוברים, מגיע איש מבוגר עם חמור: "קשה, קשה." גבר שעבר, מתאונן; מה בכללה אתן עושות פה? איש שמעביר טבק מכאן לגדה מתלונן שכל הזמן עושים בעיות עם הטבק. מת''ק, טלפונים, כולו מזיע, סחוט, גם אתמול היו בעיות, בעצם כל השבוע, תעשו משהו. רועה צאן נאלץ לנקות את הכביש אחרי העיזים שלו! בחור צעיר אומר: חייל משחק בסמרטפון זה בטח מרתק, אני בינתיים מחכה. הוא מספר על התעללות מתמשכת בתושבים, חייל כיוון נשק אל אשה בהריון והיא הפילה. אותו בחור נעצר כמה פעמים בידי החיילים, שאזקו אותו וקשרו את עיניו. ולשאלתו למה? כי התחשק לי, אמר לו חייל. כך הוא מספר לנו. "יש לי סיפורים - ככה" ופורש ידיים לצדדים. פועל שעבר מספר שעבר בוקר אחד באיחור ופספס את ההסעה. הלך לו יום עבודה. אחר אומר: כשאתן פה החיילים לא מרשים לעצמם להציק לנו. מספר שהוא רוצה להתחתן אבל אין כסף. הרבה טענות על מת״ק, כדי לחדש רישיון מעבר במחסום  מחכים 5 שעות בתור ואז האשנב נסגר ולא מספיקים. באים למחרת ואותו סיפור. "אם איו לך מזל זה יכול להמשך ככה כמה ימים." אדם מבוגר אומר שהוא מוכתר הכפר עוד מזמן הירדנים. אין לו כוח לעבוד באדמה אבל לילדיו לא נותנים אישור להגיע לאדמת המשפחה, סמוך למחסום. עצוב.