ברטעה-ריחן, טורה-שקד

צופות: 
לאה רייכמן, רותי קובץ (מדווחת)
18/03/2014
|
בוקר

מחסום ברטעה/ריחן 05:35

מהטרמינל יצא זרם רצוף של אנשים העובדים במרחב התפר. רובם אמרו שהמצב בסדר הבוקר. לדברי אחדים המעבר לקח חצי שעה כי היו הרבה אנשים בטרמינל.

פנה ללאה אדם, שאחיו מנוע מלקבל אישור מעברואינו יודע מדוע. לאה נתנה לו את מספר הטל' של תמי מהצוות המסייע למנועי מעבר לברר מדוע הם מנועים.

אדם אחר עוכב בטרמינל ליד האשנבים כיוון שעיכבו את בנו. עוד אדם פנה אלינו בבקשה לברר בשבילו מדוע אין נותנים לעבור במחסום כבר שבוע. לאה צלצלה למת"ק ולא קיבלה תשובה. היא מסרה לאותו אדם גם את הטלפון של תמי.

0700 עזבנו.

 

מחסום טורה/שקד 0705

המקום שקט, אין פעילות. עוברים תלמידי בית ספר שמחייכים אלינו ומקבלים סוכריות.

 

בחזרה למחסום ברטעה/ריחן 0-730
אנו אוספות את עלי ואמו לבית החולים רמב"ם לטיפול. לרמב"ם הגענו בסביבות 0900.

 

התרשמותי האישית:

כיון שזו הפעם הראשונה שהתייצבתי למשמרת כחברה במחסוםwatch אני רוצה להגיד כמה מילים:

1. לראשונה נוכחתי כיצד מתפקדים המחסומים (אם כי הבנתי שלא כולם אותו דבר). התרשמתי שמחסום ריחן מתפקד ללא בעיות מיוחדות. התרשמתי מאד מהיחס הלבבי אלינו מצד הפלסטינים, רובם ברכו אותנו לשלום בחיוך. חלקם פניהם אורו כשראו אותנו. מישהו ניגש אלי, לחץ את ידי ואמר שהוא רואה שאני "חדשה"...

2. הילדים שעברו במחסום טורה/שקד אכן חמודים ועליזים כמו שילדים יודעים להיות.

3.לא קל לחזות בסידרת הבידוקים והעיכובים שעוברים אנשים בדרכם לעבודה.

4. הסעת עלי לבית החולים היתה בשבילי חויה מרגשת במיוחד. הילד חולה מאוד, בקושי הולך, וההסעה הזו מאפשרת לו להגיע לבית החולים באופן סדיר.