חברון

צופות: 
נתניה ג. יהודית ק.מיכל צ. (מדווחת)
10/12/2013
|
בוקר

 

לאורך כביש 60 וכביש 317 הכל שקט, אין תנועת צבא, ואין מחסומי פתע בשום מקום.

 

חברון

חיילי הנח"ל החליפו את גבעתי.

הצעירים הללו לא שמעו עלינו ולא יודעים דבר על פעילותינו לכן החיילים שמאבטחים את תחילת רח' השוהדא עוצרים אותנו ומודאגים מנהגנו. לא הצלחנו לשכנעם שזהו מסלול קבוע שלנו זה יותר מעשר שנים ושהאזרח הישראלי הזה, למרות היותו מוסלמי רשאי לנוע בכביש הזה אתנו.

שוב שיחות במכשיר הקשר,  לבסוף נוחתת הפקודה: הנהג לא יוכל לנסוע ברחוב השוהדא. הוא צריך לחנות ולחכות במגרש החניה שעל יד מערת המכפלה ואנחנו יכולות ללכת ברגל ברחוב הזה.ביקשנו לדבר עם המפקד ולא ניתן לנו, העברנו את מחאתנו לחיילים. החלטנו לא ללכת בלי מ. האמת היא שאנחנו חוששות להסתובב על יד בית הדסה, כי ענת כהן ואחרים יכולים להיות תוקפניים מאד כידוע.

 

במערת המכפלה שקט. ע. מחנות המזכרות מספר שאנשי המת"ק אמרו שעומדים לפתוח ארבע חנויות נעולות בהמשך הרחוב. הוא ואחרים ביקשו שתפתח גם הדרך למכוניות שלהם. התשובות של גורמי הצבא היו מתחמקות, וע. ושאר האנשים שמנסים לחיות שם ממסחר מחייכים בחוסר אמון. בפעם המי יודע כמה "שום דבר לא יצא מזה, רק מילים מילים כמו תמיד...".

ליד מחסום בית מרקחת פגשנו מכר הפעיל ב"בצלם". שאלנו על האירוע בתל רומידא  לפני ימים אחדים. לדבריו, ילדים מתנחלים זרקו אבנים, המבוגרים נכנסו לבית מש' שהרבתי ועשו מהומה. הצבא נכנס וביקש לעצור את הילדים של הפלסטינים. לא הצלחנו להבין איך זה נגמר.  כנראה שבקושי נרגעו שם הרוחות עד הפעם הבאה, אבל לדברי האיש - מאז מותו

של החייל בעמדה בעיקול 160 הצבא מתנהג בקשיחות רבה יותר.