ברטעה-ריחן, טורה-שקד, יום ג' 2.7.13, בוקר

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
לאה ר'
02/07/2013
|
בוקר

בפנייה מכביש ואדי ערה אל הכביש המוביל לקציר ולברטעה רואים את חורבות הבית הערבי ההרוס (איפה השכל ואיפה הלב?).

 

06.10 מחסום ברטעה-ריחן

מגיעים ראשוני הפועלים, באים במוניות, ממהרים לעבור. בחור צעיר חוזר מעבודת לילה בהתנחלות שקד, הוא מתיישב לידי, אומר שלעתים הבודקים לא אדיבים, מעכבים את הבידוק והזמן מתארך. הוא מספר על אשתו הסטודנטיות הלומדת כלכלה וגם על בנו הקטן. הוא ביקר עם חבריו בישראל, התרשם מהאנשים והנופים והכי מחיפה - כמובן. אומר: טוב בישראל. המונית שלו מגיעה, אנו נפרדים בידידות.

06.30 עכשיו כבר מגיעים פועלים רבים ויש תנועה ערה במחסום.

06.50 אני עוזבת.

 

07.00 מחסום טורה-שקד

אני מגיעה יחד עם החיילים שפותחים וסוגרים, הכניסה עדיין נעולה. רכב אחד מחכה והמקום שומם לגמרי. כל המחסום הזה (עם הטכנולוגיה, החידושים והסרבול) נראה ממש ממש מיותר. מתאונן עובד שהרבה  פעמים לא רושמים את המעבר בחזרה מהעבודה ואז הוא נחשב למי שלא חזר ממרחב התפר, שב"ח (שוהה בלתי חוקי), וכרמובן שעושים לו בעיות. צריך ללכת למת"ק בסאלם לחדש את הניירת ולשכנע אותם שלא עשה רע.

בעל העדר לא מורשה לעבור עם עדרו. אמרו לי שהוא עובר עם עגלה וחמור כדי ללקט עשב לצאן.

 

07.35 אני עוזבת וחוזרת לברטעה 

07.50 אני לוקחת את עלי לרמב"ם.