ברטעה-ריחן, טורה-שקד, יום א' 14.4.13, בוקר

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
אה ר' ורותי ת' (מדווחת)
14/04/2013
|
בוקר

בצילומים: ילדים ממתינים לפתיחת השרוול שבו חוצים הולכי רגל את המחסום

 

7:00-8:50

 

7:00 מחסום טורה-שקד

אנחנו מגיעות יחד עם החיילים שמגיעים ברגל לאיטם. השער למכוניות פתוח לרווחה. ילדי אום ריחן ודהר אל מלכ, שלומדים בטורה וביעבד, כבר ממתינים ליד שער-השרוול להולכי הרגל שנפתח ב-7:03 . יחד איתם עוברים מנהל ביה"ס ביעבד וסטודנטיות. מן העבר השני מגיעים מנהל ביה"ס באום ריחן והמזכיר שלו. אנשים שונים מספרים לנו על מניעות-מעבר חדשות שהונחתו עליהם לאחרונה. אחד מהם מספר שעשו לו טובה ונתנו לו לעבור בכל זאת כדי שיוכל לסדר את ענייניו.

סגן צעיר וחמוד ניגש אלינו, מציע שתייה ואומר בביישנות שהוא מעריץ אותנו. לא על מה שאנחנו מייצגות, חלילה, אלא על כך שנשים מבוגרות שכמותנו מתמידות להתייצב בשעת פתיחת המחסום. הוא מבקש לדעת יותר על הארגון שבשמו אנחנו עומדות שם. טוב, אז גם הוא, ממש כמו כל החיילים שיצא לנו לדבר איתם, לא יודע שהגדר והמחסום ממוקמים על אדמה לא ישראלית ושהפעילות הצבאית שהוא מבצע כאן, במחסום מרקם החיים הזה, תוך כדי מגע עם אוכלוסייה אזרחית לא ישראלית - היא בעצם כיבוש. כמו כל החיילים גם הוא מסרב להכיר בכך. מה זה אם לא אינדוקטרינציה מכוונת.

 

8:20 מחסום ברטעה-ריחן

אנחנו יורדות למגרש החנייה הפלסטיני העמוס במכוניות, שם מחכה ללאה אדם חולה לב , נ', שמטופל בשישה ילדים נכים. הוא מקבל מלאה עזרה כספית וחבילות בגדים רבות. לצערנו, הצרכים שלו מרובים מאד. תיקון כיסא הגלגלים של אחד מילדיו עולה יותר מ-13,000 שקל. על עזרה מהרשות הפלסטינית אין מה לדבר (הוא משמיע כלפיה קללות עסיסיות שלא נחזור עליהן). עשר משאיות עמוסות מחכות על הכביש לבידוק. במגרש החניה חונה משאית עמוסה תרמילי חומוס טריים, ירוקים, ובתוכם גרגרים טעימים מאד.