ארתאח (שער אפרים), ג'וברה (כפריאת), חבלה, מעבר תאנים, ענבתא, ערב א-רמאדין, יום ג' 14.8.12, אחה"צ

צופות: 
קרין לינדנר שושי ענבר צלמה : שושי
14/08/2012
|
אחה"צ

חם מאוד בשבוע האחרון של חודש  רמדאן ורחובות הכפרים כמעט ריקים מרכבים ומאדם.

12:55 חבלה  -  השער עדין סגור.  ממתינים  להיכנס לכפר 2  תושבי חבלה + נהג ברכבו.  מהצד השני ממתינים רכב ומספר אנשים.

13:00 - הרכב הצבאי מגיע.  כמה דקות של התארגנות.  היוצאים נשלחים לעמדת הבידוק, תעודות הנכנסים נבדקות  על  ידי המ"צ ליד השער .

13:10  מהכפר יוצאים  7 איש, (6 גברים ואישה אחת). רכב המשתלות נכנס.

 בלאל, אחד המבקשים להיכנס, נבדק ונעצר. יש לו אישור עבודה בישראל, הוא גר בחבלה ולמרות שאישור הכניסה שלו הוא למחסום 109 הוא מבקש להיכנס  דרך מחסום חבלה, בשל החום, העיפות והצום. הבוקר יצא לישראל  דרך מחסום אייל.  החיילים מקשיחים את ליבם, גם טלפון למת"ק לא עוזר והפלסטיני  התשוש נשאר להמתין.  "יש לי אישור כניסה לישראל ואין לי אישור חזרה הביתה" הוא אומר ומצביע לכיוון חבלה.   

אנחנו מנסות להסביר לחיילים את חוסר ההיגיון,  מבקשות קצת גמישות והם בשלהם:  "אנחנו מצייתים לפקודות".

13:25  יוצא טרקטור מכיוון הכפר ונכנסים עוד 3 פלסטינים. אנחנו מבחינות בקבוצת נשים המעוכבת ליד השער ביציאה מחבלה, בשמש הקופחת. פלסטיני מסביר לנו שהן בדרכן לירושלים לחגוג את הרמדאן.

עוזבות ולוקחות את בלאל עד אחרי מחסום אליהו וחוזרות לכיוון אלפי מנשה.

 14:00 יש לנו חבילות של צעצועים לחלוקה לילדי הכפר הבדואי ערב א-רמאדין.  שמחת הילדים המתנפלים על ערמות הצעצועים מחממת את הלב.  כל כך קל לשמח ליבו של ילד.

בכפר חולף קומנדקר צבאי ו-3 מכוניות עם לוחיות צהובות. אין לנו מושג לאן פניהן. ממשיכות מזרחה בכביש 55.

פונות ימינה בעזון וממשיכות בכביש המוביל לטול כרם, העובר מתחת לכביש 55 (הפרדה מפלסית) דרך ג'יוס, כפר צור וא-ראס, כדי להגיע לח'רבת ג'וברה. שמענו על תלונות תושבים בנושאים שונים ונסענו לראות מה הסיכוי לפגוש תושבים ולשמוע ישירות מהם. בצומת T בו נהגנו לצפות, במקום לפנות ימינה עם הכביש המוביל לטול כרם (מתחת לכביש 557, עוד "הפרדה מפלסית"), המשכנו ישר צפונה לפי השלט המורה לכיוון ג'וברה.

 14:30  מחסום ג'וברה (753) "שער מרקם חיים"  -  החנינו את המכונית בצד ואמרנו לחייל שהתקרב אלינו שאנו מבקשות לנסוע לג'וברה, בתחילה אמר שזה "לא כאן" ואח"כ שאין מעבר ללא אישור כי שם זה "שטח כחול" ואילו אנו נמצאות ב"שטח אדום". מאחורינו יש שלט אדום המזהיר מפני כניסה לשטח A מהכיוון ממנו באנו. החייל במחסום מסביר שאם ממשיכים בכביש ופונים שמאלה (לטול כרם) מגיעים לשטח A. הוא גם מסביר את כללי הכניסה הידועים ליישוב הנמצא במרחב התפר, יש לו הוראות ברורות למי מותר לעבור ומה מותר להעביר. 

מגיע רכב ובזמן שהנהג נכנס להיבדק מסביר לנו הנוסע שאיתו שיש אפשרות לעבור מן הכפר לישראל ברגל, בדרך לא סלולה; וגם שיש לקבל אישור על העברת כל סחורה שהיא מעבר לשימוש אישי מזערי. (שמענו זאת רבות בראס א-טירה בזמנו).

הנוכחות שלנו במקום מעצבנת אותו ואנחנו מתבקשות בנימוס לעזוב.

חזרנו באותה דרך לכפר צור, בכיכר פנינו מזרחה (לכיוון כור חג'ה ופונדוק), בעיקול, לפני כור פנינו שמאלה (צפונה) בדרך המובילה לבית ליד ואשר עדיין אינה מסומנת על המפות.

 15:00  בית ליד-  עוצרות ליד המכולת לקנית מוצרים.

מחסום ענבתא-  שקט, תנועה מועטה.

15:20  שופה -  החסימה בכביש הפונה מערבה לעזבת שופה הוסרה, הבלוקים בשני צדי הדרך מאפשרים תנועת כלי רכב משני צידי הכפר.

15:30 מחסום תאנים– מכוניות עם נהגים ונהגות ערבים נבדקים בקפדנות. המכונית שעברה לפנינו הוזמנה לעצור בצד ימין מעבר למחסום לבדיקה מדוקדקת. שאלנו את החיילים איך ניתן להיכנס לח'רבת ג'בארה, הם היפנו אותנו לעבר המחסום הצפוני "אולי משם". הם גם דיברו על "שטח אדום" ו"שטח כחול" : לא מבינים ב-A, Bו-C.

"בצד הישראלי" מדרום למחסום עבודות עפר וכרייה משמעותיות. לאיזה צורך?

ארתאח (שער אפרים) -  מגיעות מכוניות מהן יורדים העובדים השבים הביתה. התנועה פחות ערה מאשר בימים רגילים.

15:45  פונות לכביש 444 ומשם הביתה

 כמה פרטים לגבי ח'רבת ג'וברה, א-ראס, כפר צור והגדר:

 הכרנו את הכפר ח'רבת ג'בארה, (3 ק"מ מזרחית לטייבה) כשהוקמה גדר ההפרדהinfo-icon ב-2003 והוא הושאר עם 350 תושביו ורוב אדמותיו בצד המערבי שלה, במרחב התפר. המשמרות שלנו צפו בכניסה אליו ולגדה במחסום (תאנים) והיינו עדות לכל השינויים באזור: לבניית הגדר החדשה, הכבישים, השינויים במחסומים/שעריםinfo-icon.

 למרות שזמן קצר לאחר הקמת הגדר ב-2003 החליטה המדינה לשנות את תוואי הגדר באזור ולהעביר את הכפר לצד המזרחי שלה ולצרפו לשאר הגדה, הוא עדיין מנותק מטול כרם, עיר המחוז שלו ויתר הגדה, וחלות עליו כל ההכבדות וההגבלות. מאז הקמת הגדר באזור זה עתרו הכפרים פרעון (מצפון לכביש 557), ח'רבת ג'וברה, א-ראס וצור מספר פעמים לבג"ץ נגד הסדרי המעבר ובעיקר נגד התוואי של הגדר (הקיים והמוצע ע"י כוחות הביטחון וממשלת ישראל).

 במבט אחד על המפה בולטת הסטייה הגדולה (השנייה בצופים) של תוואי הגדר מהקו הירוק באזור זה בגלל "ההתנחלות סלעית", במועצה האזורית שומרון, הוקמה בשנת 1979, כהיאחזות נח"ל על ידי גרעין של בני עקיבא ואוזרחה כמושב עובדים חילוני, התנועה המיישבת: משקי חרות בית"ר. מטרת הקמתה המוצהרת הייתה יצירת חיץ בין ישובים ערביים הנמצאים משני צדי הקו הירוק" (מתוך האתר שלהם). עד 1996 חיו בו 60 משפחות, ועד היום גדל ל-108 משפחות (כמה מגדלים בצור יצחק?)

 העתירות השונות אמנם עיכבו את ביצוע שינוי התוואי של הגדר, אך החלטת בג"ץ (האחרונה לפי הבנתי, מספטמבר 2009) שאיחדה את כל העתירות, קבעה שהתוואי המוצע (ע"י הממשלה), שאינו מסתמך על תכניות פיתוח עתידיות של שתי ההתנחלויות, סלעית וצופים, הוא מידתי ויש לבצעו. התוואי החדש אמור להחזיר למזרח הגדר כ-2500 דונם מאדמות  הכפרים ואת הכפר ח'רבת ג'וברה, אך להשאיר בצד המערבי 40% מאדמותיו.

 כמו כן מורה בג"ץ למפקד הצבאי לאחר הקמת התוואי החדש "לבחון מחדש את מיקומם של השערים ואת שעות פתיחתם, בהתאם לצורכי החקלאים ועל-מנת לצמצם את הפגיעה בהם ככל הניתן".על שער 753 נאמר: "אין חולק בדבר אי-חוקיותו של מקטע הגדר עליו ממוקם השער, הפוגע קשות במרקם חייהם של תושבי הכפרים הסמוכים לו. ככל שמקטע זה של הגדר יפורק בהקדם האפשרי, יתייתר גם הצורך בהפעלתו של השער הקבוע בו".

 מי יודעת מה קרה בחרבת ג'וברה מאז פסק הדין ומדוע, אם הכפר נמצא עדיין במרחב התפר, איננו יכולים להגיע אליו?