חמרה (בקעות), תיאסיר, יום ג' 20.3.12, אחה"צ

צופות: 
רחלה חיות (צילום, דיווח), רוני (אורחת)
20/03/2012
|
אחה"צ

 

12:30 מחסום בזק   -   עברנו

 

למרות האובך וימי החום האחרונים, האזור עדיין מלא בשלל צבעי פריחה. העדרים עדיין נהנים מהירוק השופע. היום לא ראינו חיילים מתאמנים.
גדר רשת חדשה מעטרת את השכונה החדשה של ההתנחלות משכיות, זו שמעל הכביש.

ראינו פרצה בסוללת העפר הענקית. הסוללה מעוטרת בחתימות ירק כמו זקן של מתחילים.  

 

13:05 מחסום חמרה
דגלי כתום שחור (הנדסה קרבית) עדיין מתנפנפים מעל סככת הכביש.

הניידת לשיקוף (?) תיקים פועלת. הולכי הרגל מופנים אל הדרך החדשה שנבנתה עבורם. המפקד בא להתעניין אם אצלנו הכל בסדר. למרות שהוא חייל בהנדסה קרבית הוא אינו מעוטר בסכין רגל. בעבר הוסבר לנו שזו "הניראות של החטיבה". הוא אישר וגם סייג את הכלל לגדוד אחר משלו. הוא הפנה קבוצה של תלמידות מהכביש אל הדרך (בתמונה למטה). הבנות לא רצו ללכת בה, המפקד התעקש. והסביר לנו שאין הוא יכול לדעת מה יש לתלמידות בתוך התיקים "וכבר קרו מקרים ..." לכן מוטב שילכו בדרך הרחוקה מהמחסום. "טוב ...  אולי גם הסכנה שבכביש היא סיבה טובה לדרך הזו".

בעודו עומד לידנו, המכוניות הורשו לעבור בשיירה מבלי לחכות לסימן מכיוון העמדה. בעיקר עברו מכוניות עם פועלים. אצל אחדות מהן נבדקו התעודות.
נפגשנו עם מכרים מהמשפחה של ז' ושל א"ס. נפגשנו עם זוג מטאמון שחיים הרבה מאוד שנים בקופנהגן. הגבר הצביע בעצב על המחסום וסיפר שהם עזבו לאחר שחלק גדול מאדמות המשפחה נלקח לטובת ההתנחלות בקעות, והמחסום, ועכשיו הם אחרי ביקור, עוברים לעמאן כדי לטוס בחזרה. איש מירדן - בעודו ממתין למונית ולתיקים שלו - התרגש מאד לראות אותנו. הוא התעניין, ביקש להצטלם, קיבל מאיתנו תג עם כתובת האתר והשאיר כרטיס ביקור משלו.

14:10 שקט. עזבנו.
14:30מחסום תיאסיר

בכניסה לבסיס ניצבת מכונית "גזלן". חיילים לידה. מישהו שאינו לבוש במדים נראה כמו "נער גבעות" בשל הכיפה הגדולה, הפאות הארוכות והחולצה המאוירת, קורא לעברנו : "תלכו מכאן". "אני מפקד הגזרה," השיב לשאלתנו המתעניינת. לאחר ששב לענייניו ליד הגזלן עלינו לעבר עמדת הבידוק. לא גורשנו וגם אף מפקד לא שעט לעברנו. שאלנו אנשים שהגיעו מולנו מה קורה. מישהי ספרה שלתחושתן החיילים צוחקים עליהן ולא תמיד מתנהגים יפה. כל החיילים במחסום הזה דתיים והציור על השער מרמז על חטיבת כפיר. "ברוכים הבאים. מבצעית 97 " והסיסמה האולטימטיבית: "מחר מלחמה".

עוברים אוטובוסים ומיניבוסים עם פועלים. ומנפנפים לנו לשלום.

15:00 עזבנו.
14:20 מחסום בזק

מי אתם? מאיפה באים? הפעם המחסומאי אמר שהוא חייב לבדוק את תא המטען של האוטו.

הוא בדק ושחרר אותנו.