מת"ק עציון, יום ג' 17.1.12, אחה"צ

14:45

שני גברים חיכו במחסום המסתובב, אבל אף חייל לא היה באשנב. התקשרנו ובמהרה הגיע חייל והכניס אותם, ואז נעלם. זה קרה כמה פעמים, ובכל פעם התקשרנו – וזה גרם לעצבנות הדדית!

גבר אחד מבית לחם הגיע עם כרטיס מגנטי. החייל לא היה מוכן להכניסו מפני שזה לא היה היום הנכון (האיש אמר שהוא כבר ניסה יום קודם) ושהחדר למעלה כבר מלא ושעליהם לגמור לתת שירות עד השעה 5. לפי מה שהוא אמר אנשים מתקבלים עד השעה 4 בלבד בגלל שיש הרבה למעלה. (דרך אגב, זה לא הסתדר עם מה שאנשים שיצאו החוצה סיפרו לנו – הם אמרו שיש מעט מאוד אנשים שמחכים למעלה). מצד שני, הוא אמר שהוא יהיה בתפקיד מחר בבוקר, והבטיח לקבל אותו אז.

גבר נוסף מיהר בהתרגשות עם טופס (מבית חולים?) אמר שהוא צריך ללוות את אשתו (?) אבל, עד כמה שהוא הצליח להבין, היו לו בעיות עם הביטחון. הצענו שיעלה למעלה ואם לא יקבל אישור אנחנו ננסה להרים כמה טלפונים. הוא נעלם בפנים, לא ראינו אותו שוב.

גבר צעיר הגיע למשטרה מפני שהיה לו חוב שמזמן עבר מועד פירעונו על עברות תנועה. לא היה כל שוטר בתפקיד מפני שזה היה כבר "אחרי השעות". יעצנו לו לבדוק שוב בבוקר שבו יש שוטר בתפקיד. כמו כן נתנו לו את מספר הטלפון של חיה במקרה ש"מחסום ווטש'" לא יוכל לעזור לו בעניין הקנס. (אין ספק שנפגוש אותו במשמרת שלנו ביום שני בבוקר!)

רופא יצא החוצה עם גבר צעיר. הרופא היה כעוס ומתרעם. אמו של הגבר הצעיר עמדה לעבור ניתוח רציני ביום חמישי. הוא קיבל אישור כניסה בתור רופא, אבל הוא חשב שהחיילים "התבדחו" [מלים שלו] בקשר לבן לווייתו. למזלו הצלחנו ליצור קשר עם נציגת הרשות הבריאותית ההומניטארית, לה הוא יכול לתת פרטים בערבית. היא אמרה שהיא תבדוק ותחזור אליו עם תשובה. מפני שעמדנו לעזוב נתנו לו את מספר הטלפון שלה למקרה שהיא לא תענה לו במהירות, כמו כן נתנו לו את מספר טלפון של "רופאים לזכויות האדם".