ריחן, שקד, יום א' 19.6.11, אחה"צ

צופות: 
רותי ת. ויוכי א. (מדווחת)
19/06/2011
|
אחה"צ

 

מחסום שקד-טורה 12:25-13:10
בתוך שטח המחסום עומדת מכונית ישראלית (ביקור הורים?). ליד המגדל - צוות תחזוקה חופר ומתקין משהו.

מקדם אותנו בעל אוטו עם רשיון פלסטיני שחוזר מהבידוק עם החגורה בתהליך השחלה. הוא אומר ש"לקח רק חמש דקות". נכנס לאוטו ונוסע אל החיילים. החייל ניגש אליו ושואל "מה העניינים?" הבדיקה קצרה והוא נוסע.

תנועה דלילה אבל שוטפת משני הכיוונים. שתי מכוניות מורידות פועלים, ילדים כבני 14 עוברים. אחד מספר לנו שיש לו אישור. שלושה ילדים עם תיק אחד מראים ביחד לחייל את תכולת התיק.

מאזור התפר באות מכוניות. מאחת יוצאות שתי נשים, צעירה עם תינוק בן יומו עטוף כולו והשניה יותר מבוגרת. יחד אתם עוד ילדה. לוקח הרבה זמן עד שנותנים לאם להכנס לבניין הבידוק. למעשה אנחנו קוראות לחיילים ומעירות להם וחייל אחד הולך לבדוק מה קורה. "אולי קרה משהו למחשב" . האשה המבוגרת מתיישבת בינתיים על האדמה. אנחנו בודקות כמה זמן אורך התהליך עבור האם והתינוק. מתברר שמצד הגדה עוברים אנשים וגם משם באה אשה צעירה עם תינוק וגבר עם שקי קישואים. נראה לנו שהאשה עם התינוק מחכה יותר מדי זמן, אבל כשהיא יוצאת מביתן הבידוק השעון מראה שהתהליך כולו היה 15 דקות.

עוד נשים וילדים עוברים משני הצדדים.

לפתע צועדת לקראתי חיילת. חשבתי שהיא תגיד לי שאני מפריעה לתנועה או משהו בסגנון זה אבל להפתעתי היא הגישה לי בקבוק משקה קר של נביעות. הופתעתי והודיתי לה מאוד.

עזבנו עם טרמפיסט, האיש עם שקי הקישואים.

מחסום ריחן-ברטעה 13:20-14:00
בדרכנו לאמריחה עם שקי בגדים, אנחנו עוברות ליד ארבע מכוניות צבאיות "דוד" בזמן תדרוך צבאי. מגרש החניה הפלסטיני מלא.

חזרנו למחסום. גם פה עושים עבודות תחזוקה וגם עבודת בנייה בסככת בידוק המשאיות. אנחנו מאזינות לי"מ, נהג שיושב ומחכה לפרנסה. הוא ואשתו גרים בברטעה. אשתו חולת סרטן ראש. היא נותחה בירדן ומטופלת בג'נין. מצבה קשה. בבית שלושה ילדים. אחותה, שעדיין אין לה ילדים, גרה בג'נין ורוצה לעזור אך לא מקבלת אישור לנסוע לברטעה. פרטיהם בידינו ואם למישהי יש רעיון כיצד אפשר לעזור להם - נשמח לדעת. אין תנועת עוברים ואנחנו עוזבות.