ריחן, שקד, יום א' 26.12.10, בוקר

צופות: 
חנה ה' ורותי ת'
26/12/2010
|
בוקר

6:00-7:30

6:00 מחסום ריחן-ברטעה
הטרמינל נפתח בזמן אך הבידוק "לאט-לאט" כדברי הפועלים שממתינים להסעה בחניון העליון. גגותיהם של טנדרים עם סחורה נראים במתחם בידוק כלי הרכב. ב-6:15 מגיעים 3 פועלים שסיימו את משמרת הלילה. אחד מהם נושא מין שטיח גדול, מקופל, מתחנן שיאפשרו לו להעבירו לגדה: "כל יום עוברים שטיחים. זה לא שטיח. זה יוטה. זה זבל זה." אך ללא הועיל. הוא נאלץ לחזור במעלה השרוול עם החבילה הכבדה על כתפיו. האנשים יוצאים מהטרמינל בקצב של כ-7 בדקה. מישהו מתלונן שאתמול, בשבת אחה"צ, לקח שעה ויותר לעבור בטרמינל בדרך הביתה. ב-6:30, בחניון התחתון, מגיעים פועלים במכונית שנעמדת להמתנה לפני העלייה לבידוק. אנחנו פוגשות אותם כעבור 8 דקות ביציאה מהטרמינל, אך המכונית שלהם עדיין בהמתנה. הם מקווים להגיע לעבודה עד 7:30. פועלים רבים ממתינים להסעה. ב-6:53 נפתחים שערי מתחם הבידוק (לראשונה משעה 6:00 ככל הידוע לנו). 5 מכוניות יוצאות מתוכו, חלקן אוספות פועלים.

7:02 מחסום שקד-טורה
עדר עזים עובר למרחב התפר. מן העבר השני כ-10 אנשים ליד הקרוסלה. ב-7:15 מגיע י' בטרנזיט הכחול שלו עמוס ב-16 ילדים. 3 חיילים חמושים, קסדות לראשיהם, בודקים את ילקוטיהם. אחד החיילים טופח על גבם של הילדים שנבדקו, ספק בחיבה, ספק מדרבן אותם להמשיך הלאה.

אנחנו מאזינות לאדם שמספר על אחייניתו, בת שלוש, שמוזמנת לביה"ח סנט ג'ון בירושלים ב-4 בינואר 2011. המסמכים בידיו. אמהּ חולה מאוד ואביה "מנוע בטחוני". הילדה אינה יכולה לנסוע אלא בליווי ההורה, שבתעודתו היא רשומה. המת"ק אינו עוזר. ציידנו אותו בכמה מספרי טלפון שמהם אולי תגיע הישועה.