בית לחם (300), יום ה' 11.11.10, אחה"צ

צופות: 
יעל י., אורית י., רות א. (מדווחת)
11/11/2010
|
אחה"צ

   

   

מת"קinfo-icon עציון, מעבר 300

14.30 – 18.00

 

שוב חזרנו לבדוק מה קורה במת"ק שבפעמים האחרונות היה מלא מפה לפה והשאיר אנשים רבים מתוסכלים בסופו של יום. במגרש החניה עמדו 12 מכוניות ומונית אחת והנחנו ששוב יש המונים באולם ההמתנה. להפתעתנו היה האולם ריק. הקפנו את הבניין בכדי לבדוק שמא יש תור בכניסה של השב"כ אך גם שם לא נראה איש. נהג המונית אמר שכולם נמצאים בפנים.

בחור צעיר בא בכדי לקבל אישור שלדבריו היה מוכן עבורו. הוא ניסה לצוד את עיניו של החייל בחלון בכדי שזה יפעיל את הקרוסלה, אך ללא הועיל. גם אנחנו ניסינו לעורר את תשומת ליבו של החייל; התקרבנו לקרוסלה וקראנו לעברו. היה מעניין לראות באיזו מומחיות הצליח החייל להימנע מלראות אותנו ו/או את האדם שביקש להיכנס. עברה למעלה מרבע שעה של אקרובאטיקה מצדו של אותו חייל, שהסתובב מצד לצד, התכופף והתרומם, קם מכיסאו וחזר אליו, וכל זאת תוך התעלמות מכוונת ממה שקורה מול פניו. צלצלנו כמה פעמים למשרדי המת"ק, הובטח לנו שהעניין יטופל. לבסוף אחרי כחצי שעה אכן נכנס הבחור, אחרי שהוריד את חגורתו ועבר את כל מסלול  ההשפלות הרגיל; "תלך, תזוז, תיכנס" במילים קצרות, ללא מילת פניה או בקשה.

כשהתקרבנו למעבר 300, ראינו דרך הגדר שיירה גדולה של אנשים שכבר יצאו בכיוון הביתה. לאחרונה קרה לא פעם שכאשר ההצטופפות ליד החלונות הייתה רבה, יצא קצין משטרה, פתח את שער הכניסה ואפשר לקבוצות גדולות לעבור ללא בדיקה. הנחנו ששוב נמצא שם הקצין והתפלאנו לראות שיש רק מאבטח אחד וחלון יחיד מאויש. שאלנו את המאבטח למה רק חלון אחד פועל ותשובתו הייתה שזה כוח האדם שיש. לא עברו דקות רבות והמאבטח פתח את השער ואפשר מעבר של כל מי שנמצא במקום. הדבר חזר על עצמו כמה פעמים כך שלא נוצרו תורים כלל. שאלנו אותו אם זו מדיניות חדשה או יוזמה אישית שלו. הוא חייך בנעימות וענה: "אני עושה רק מה שאומרים לי".

בכדי שלא נצא מרוצות יתר על המידה מהמקום, הייתה לנו פגישה מאד לא נעימה עם מדריך תיירים ישראלי שחיכה שקבוצתו תחזור מבית לחם דרך אותו חלון יחיד. הוא פנה אלינו במילים הבאות: "אתן האסון הכי גדול של המדינה, לכו לעזה תראו מה שקורה שם, לפני שתטיפו לנו מוסר, תתביישו לכן...." ועוד כהנה וכהנה. חבל שלא הצלחנו לברר את שמו ואת שם החברה אותה הוא מייצג.