ריחן, שקד, יום ש' 10.7.10, בוקר

צופות: 
רותי ת., (מצלמת) רחל ח. (מדווחת)
10/07/2010
|
בוקר

06:40– 09:00  06:40 מחסום ריחן
הקדמנו (20 דקות ל"תחילת-הזרמה"). טרנזיט אחד מחכה. כל השערים סגורים. ירדנו ברגל אל המגרש התחתון. הכרזנו על תכולת השקיות שבידינו. קיבלנו רשות לעבור את מחסום הכביש לאחר שנפתח לרכבי הצבא.ליד השער הצהוב עמדו 50-60 אנשים. אשה אחת (מהמתפרה) עמדה בצד, חיכתה לחברתה. את הנשים האחרות לא ראינו היום.
07:00 נפתח השער, ואיתו מטח ההוראות: סאכר אל באב. פוּת פוּת. לא לגעת במכּינה. פוּת פוּט יא מועלם.  ]סגור השער... עבור, עבור... לא לגעת במכונה... עבור יא אדון] בס חמסה [רק חמישה]. סאכר... וחוזר-חלילה פעם אחר פעם. לא אדיב, הרבה סימני קריאה וחיוכים על פני אלה שעדין מחכים.
בתוך 10 דקות המקום התרוקן. אלו שהגיעו ברכב או ברגל נכנסו מייד (חמסה חמסה).
7:20 ממתיני הבוקר כבר בחוץ. מישהו דורש בשלומה של אנה, אחר משבח את המעבר המהיר, אחר: "זה מה שיש לנו, והיום זה טוב."
בטרמינל שני אשנבים בפעולה. 07:40 המסדרונות ריקים. 5-6 דקות לוקח להגיע מהשער הצהוב בחניוןם התחתון ועד היציאה מהטרמינל למרחב התפר.

פונה אלינו איש מהכפר טורה (ליד מחסום שקד). לדבריו (עברית+ערביתinfo-icon) הוא מחכה 6 חודשים לאישור מעבר לקראת חתונה (של אחד מילדיו). הוא קיבל אישור כדי לחלק הזמנות לחתונה. למה לא עבר בשקד? לא נתנו. נתנו רק דרך ריחן (סיבוב ענקי).

07:45 אנו לכיוון היציאה. נוסעים של מיניבוס גדול מברטעה לג'נין מסמנים לנו שנבוא. זקן עיוור (או כמעט) לא יכול לרדת להעביראת הכרטיס שלו ולא מוותרים לו. עד שהבנו מה קורה העניין סודר.
 
מסתבר שאחד הנוסעים (בן 20) צריך להגיע לטיפול רפואי בג'נין, ובידו תסריחinfo-icon (אישור מעבר)  שתוקפו פג (לפני שבועיים?) כולם מחכים. טלפון לעאדל ראש המת"ק. הנהג מרחיב ומסביר לו בשפתם את המקרה. עאדל מבטיח
שיטפל. בינתיים התור מאחורי המיניבוס מתארך. 
מאבטחת במדי החברה (כחול לבן) מגיעה. היא לא יודעת שעאדל מטפל ובקוצר רוח ובקול רם היא מסבירה לנוסעים הממתינים את תיאוריית המחסום ואת תורת המעבר בו, היא גם לא מתפנה לשמוע מאיתנו שעאדל כבר דואג לאישור המעבר. היא נחושה לסיים את הפרשה ולשחרר את המכוניות הממתינות (וזו הפעולה הנכונה אפילו לעינינו הביקורתיות) אבל היא לא מסכימה או שלא עולה בדעתה לאפשר לבחור ולאמו להמתין ליד העמדה לאישור שיגיע מעאדל המת"ק, ואז שיעלו על הסעה אחרת לג'נין. את הבחור ואמו ראינו חוזרים במונית לברטעה.

08:25 עזבנו  (13 טרנזיטים מחכים לנוסעים).

08:30 בדרכנו למחסום שקד עאדל התקשר וביקש לדבר עם הבחור. הוא לא מבין למה הבחור ואמו חזרו לברטעה. סיפרנו לו את כל האמור לעיל והוא הבטיח שיבדוק את השתלשלות העניינים מול המאבטחים במחסום.
המון ממתינים במחסום שקד

08:35 מחסום שקד-טורה

המון ממתינים (תמונה משמאל). רעש המולה (כ 30 מבוגרים ו 15 ילדים). הסבירו לנו שהשער נסגר לאחר שמישהו שעבר מטורה קיבל מכות מחיילים. ראינו 2 מכוניות צבאיות ולא מעט חיילים.
 
הדגלים: ישראל, שריון ומשטרה צבאית.
טרנזיט לבן עומד מול עמדת החיילים לכיוון טורה (למה?). טלפון לעאדל ראש המת"ק: אני אטפל! מה, השער סגור (נשמע מופתע)? אני מכיר את המקרה. מכות? לא יודע על מכות (שובהפלסטיני המוכה מוכנס לאמבולנס נשמע מופתע). הבנו שהוא בדרכו למחסום, ושיגיע בתוך כחצי שעה או יותר.

08:40 פותחים את השער בשביל ג'יפ עם בעל דרגת כתף (כוכב בתוך V) דובר ערבית.השער נסגר. תינוקות בוכים. עוד ועוד אנשים מגיעים. הנשים מקרבות את הבכי לשער אולי ישפיע, מתחילות לנער את השער אך מתחרטות. אנחנו מבינות שהאנשים בדרכם לטורה לאחר שחגגו חתונה בדהר אל מלכ (בדרכנו ראינו את אתר החגיגה).

08:50 אמבולנס של הסהר האדום הגיע מכיוון טורה.
08:53 אמבולנס טיפול נמרץ צבאי (מספר 201 איו"ש) הגיע ממרחב התפר.
09:05: הוציאו את הבחור המוכה. שמוט אברים הוא מובל-נגרר. חייל הוציא כיסא. לאט לאט הכניסו אותו לתוך האמבולנס (תמונה משמאל למעלה). ראינו את רגליו נמשכות פנימה. (למה לא הורידו אלונקה?) 09:10: הסהר האדום עזב. טלפון לעאדל. הוא בדרך.
09:12: דלתות האמבולנס נסגרות.
09:14: האמבולנס משנה כיוון, כאילו עומד לנסוע צפונה.
09:15: פותחים כנף שער והראשון נכנס. הוא צועק לעברנו שחיכה שעתיים (גם שעה או רבע שעה, זה זמן ארוך להמתנה). 2 חיילים יוצאים אל ההמון הממתין, משאירים כנף שער פתוחה ושבים אל מתחם המחסום. המשפחות מתחילות לעבור. הטרנזיט שעומד מול עמדת החיילים לכיוון טורה לא מורשה לעבור בשל בעיה כלשהי ברישום של בעל הרכב. הנהג נקרא לקחת אותו משם.
09:17: האמבולנס עדין לא זז. (מטפלים בבחור שהוכנס אליו?). אנשים שעוברים מטורה ועוברים בביתן הבידוק יוצאים עם החגורה ביד.
09:20:  "יואל! שיעברו יותר אנשים!"
"כולם ביחד?"
"לא! אבל לא אחד אחד" .
מגיע האמר. האמבולנס מפנה לו מקום לעבור.

09:30: האזור התרוקן מאנשים. אנחנו פוגשות את מ' אחיו של המוכה. הוא מספר שהאירוע קרה ב 08:00 . הוא שמע על כך מאח אחר, שעבר ביחד עם האח המוכה. היה כנראה דין ודברים בין האח והחיילים על איפה לעמוד - קדימה אחורה לקרוסלה. המכות החלו לאחר שאחיו כבר עבר את כל תהליך הבדיקה ויצא מהביתן. מ' סיפר שלאחיו יש איזושהי בעיה בבית החזה, ולכן ביקש לאור המכות להעבירו לבי"ח בארץ וחתם על ויתור כלפי הסהר האדום.
"אם אחי דיבר לא יפה, שיביאו משטרה, למה מכות?"

09:40: עאדל הגיע. הג'יפ הלבן שלו חנה ליד עמדת החיילים. הוא ברך אותנו לשלום והמשיך בעבודתו.

09:45 עזבנו.

10:05: טלפון למ', אחי המוכה. עאדל המת"ק שכנע אותו שהמצב של אחיו לא מצדיק אישפוז בבי"ח בישראל ושייקח את אחיו לג'נין. הוא הזמין את הסהר האדום והעביר את אחיו לבדיקות בג'נין.


אחה"צ
:  סא"ל עאדל התקשר אלינו בשעות אחה"צ המוקדמות. הוא ביקש להתנצל על שלא הספיק לפגוש אותנו בשטח וגם דיווח לנו על סוף האירוע שהתרחש במחסום שקד/טורה. לדבריו, הפלסטיני שהוכה הציג "מצג שווא" (כלומר עשה הצגות) ופציעתו לא הצדיקה העברה לבי"ח בארץ. הוא הועבר לבסוף לבי"ח בג'נין. עם זאת, לדברי סא"ל עאדל, האירוע ייחקר כמקובל במקרים כאלה.

המשך:  יום ראשון 11.07.10

 09:00: בטלפון עם מ' (האח). אחיו בסדר עובר בדיקות רפואיות. הבנתי שהוא כבר לא בבית חולים. חבר שלו, עו"ד מאום אל פחם יטפל בעניין (ולכן לא יהיה טיפול של יש דין).

מספר הטלפון שלי נמצא אצלו למקרה שיידרש סיוע. כמו כן הגיע אלי מייל ממשמרת הבוקר (חנה.ה, רותי.ת): הבחור – בדואי המתגורר ליד טל מנשה - שספג אתמול מכות מאחד החיילים חוזר לביתו מבית החולים בג'נין. הוא מספר לנו שאתמול לאחר צאתו מחדר הבידוק הוא נתקל בחייל שלא דיבר, אך עשה תנועות לא ברורות בידיו. הוא הבין שהתנועות נועדו לרמוז לו להרים את החולצה ולשחרר את החגורה (ריקודinfo-icon הבטן הידוע לשמצה) וכך עשה. תוך כדי כך פנה אחורה לאחיו שדובר עברית, בזמן הפנייה כנראה צנחו מכנסיו וזה הכעיס את החייל עד כדי כך שהחל להכותו מכות רצח. לטענתו לאחר המכות הם העבירו אותו מחוץ לגדר, בצד הגדה, שם הוא התמוטט. אז החזירו אותו לחדר הבידוק והחיילים טיפלו בו ונתנו לו אינפוזיה. המקרה אירע ב-8.10 וב-11.30 הוא נלקח לבית החולים בג'נין, שם קבעו שהוא סובל ממכות  בחלק גופו העליון, עכשיו הוא עדיין סובל בצוואר ומחר הוא אמור לשוב לביקורת. החייל המכה לא היה היום  במחסום , אבל החיילים שטיפלו בפצוע מספרים "שלא היו מכות, אלא הייה לו אירוע לב והם טיפלו בו".