ריחן, שקד, יום ד' 21.7.10, בוקר

צופות: 
ויויאן ס', פרנצ'סקה מאנגליה ורותי ת' (מדווחת)
21/07/2010
|
בוקר

7:50 עד 10:15 בערך

7:50 שקד-טורה
ליד הקרוסלה כ-8 אנשים. הנהג י', הלא הוא ג', ממתין ליד השער הפנימי עם אשה וילד. ב-8:03 הם נכנסים לטרנזיט הכחול ונוסעים לגדה. איש צעיר שזה עתה עבר במחסום מסביר לנו שאדמת המחסום היא אדמתו ומסב את תשומת ליבנו לחוט ארוך שחוצה את שדה הטבק עד לעצי הזית משמאל לשער. זהו עפיפון שנשמט אתמול מידיו של ילד בטורה. עכשיו קצהו האחד אחוז בגדר התיל ואילו העפיפון עצמו תקוע בעץ זית. ויויאן מטפסת על העץ, עמוס-הפרי, ומחלצת אותו. חיילת משאילה לנו מצית כדי לנתק את החוט מתוך גדר התיל והאורחת עוזרת בהתרת הפלונטר וגילגול החוט לכדור. כיוון שלא הספקנו לברר למי הוא שייך - החלטנו לבסוף להעניק את העפיפון הצנוע, עשוי בעבודת-יד, לאורחת שלנו, שהסכימה לקבל מזכרת סימלית מהמשמרת.
ב-8:47 נצפתה מכונית מן העבר השני. כעבור 6 דקות יצאה לדרכה. פועל עובר תוך שתי דקות לכיוון הגדה.

9:00 ריחן-ברטעה
האורחת שלנו לא הורשתה לעבור למגרש החנייה הפלסטיני כי לא היתה ברשותה כל תעודה מזהה. לכן התפצלנו: ויויאן המשיכה במכוניתה לחניון הפלסטיני והאורחת ואני ניצבנו בכניסה הצפונית לטרמינל.
כמה מן היוצאים מדווחים על ילדה שיש לה אישור להגיע למרפאה במרחב התפר ולא מאפשרים לה ולאביה לעבור. אנחנו שומעות את קולו של האב: "... הייתי אצל הקצין, אמר לי מאיפה אתה רוצה לעבור אתה יכול לעבור... אני יכול ללכת לכל ישראל. בת שלי חולה, מאיפה אני יכול ללכת? אני שעתיים וחצי. מה אני אעשה עכשיו?"
לקול קריאתנו, כנראה, מגיע רב סמל מלווה במאבטח ואומר לאב: "זה לא מה שכתוב בתסריח (אישור מעבר). מפה בטוח שאתה לא יכול לעבור". מצאנו את שרון מעבר לשרוול: "אם הבת שלו איתו אני לא מאמין שלא ניתן לו לעבור. ניתן לו מסיבות הומניטריות. אם הבת שלו בישראל - אז שיעבור בג'למה".
בינתיים, בנוכחותנו, הוא מקבל אינפורמציה חדשה בטלפון. מתברר לדבריו, שבהיתר של האב שבו מדובר, כתוב שהוא ניתן לצורך פגישת עבודה בישראל. "הוא ניסה לנצל את ההיתר כדי לעבור עם בתו שנמצאת בחופשת לימודים. אין לו אישור לעבור עם ילדים, גם בג'למה לא יתנו לו. אם זה היה מקרה הומניטרי - הייתי מעביר. אבל זה סתם תיחמון".
בעינינו זהו עוד קרב קטן שנכשל במלחמת הקיום האבסורדית.
ישראלי (עפ"י לוחית הזיהוי של מכוניתו), בדרכו לשטחים, מבקש משרון להתיר לטנדר, אף הוא בעל לוחית זיהוי ישראלית, עמוס בכלי עבודה ושני פועלים - לנסוע אחריו. "אבל הוא לא קונה פחמים ולא עוצרinfo-icon בדרך," מזהיר שרון ומצווה "יורם, תכניס אותו". הפעם הקרב הקטן הצליח. מעניין למה. מן העבר השני לא הורשה פלסטיני להעביר שטיח בדרכו למרחב התפר. מעניין למה.