בית לחם, מת"ק עציון, יום ב' 19.7.10, אחה"צ
עציון 14:00 מכוניות רבות מלאו את החניה וקהל גדול גדש את אולם ההמתנה. התברר לנו שמחר חג נוצרי ורוב הממתינים מבקשים לקבל רשיון כניסה לישראל, כדי להשתתף בטקס דתי שיערך על הכרמל. אמנם הודיעו להם שרשיונות-כניסה נמסרו לכנסיות ורק בכנסיה הם יוכלו לקבלם, אבל הם ציפו שבכל זאת יכניסו אותם פנימה וינפיקו להם רשיונות. דברנו עם דני שחזר ואמר שעליהם לפנות לכנסיה. באולם חיכו גם גברים ונשים שביקשו לחדש מגנטיים. לא היה חיל תורן במקום ואיש לא טיפל בהם. טלפנו כמה טלפונים והחיל הופיע והכניס אותם פנימה. הם יצאו כעבור זמן קצר כשהמגנט בידם. כרגיל, המתינו במקום גם אנשים שהוזמנו לשב"כ. כרגיל, נלקחו מהם תעודותיהם עם בואם והורו להם לחכות. כרגיל, הם חיכו שעות ולא ידעו אם ומתי ידברו אתם. להפתעתנו, קצת אחרי השעה שלוש, קראו פתאום ברמקול בשמו של אחד הממתינים. הוא רץ מיד אל השער. אחרי זמן-מה קראו בשמו של עוד אדם. תהינו: האם השב"כ החליט להתחשב, להקל על הממתינים ולקצר את זמן ההמתנה, או שכיוון שהערב ערב תשעה באב, החליטו אנשי השב'כ לשלח את הממתינים וללכת מוקדם הביתה?
בית לחם 16:00 המוני פועלים שחזרו מהעבודה הצטופפו בכניסה למעבר והתור הגיע עד הכביש. בפנים הייתה רק עמדה אחת פתוחה! קשה להבין איך מסתפקים בעמדה אחת בשעה ארבע, שעה שבה מגיעים יום יום מאות פועלים החוזרים מעבודתם. ההמון השמיע קולות זעם והיה ברור שעוד מעט יתפרץ. טלפנו לכל מי שחשבנו שיוכל לעזור, אך איש לא ענה. הציל את המצב איש המשטרה, שכפי שעשה במצב דומה לפני כמה שבועות, פתח לרווחה את אחד השערים ואפשר להמון להסתער ולשעוט פנימה. אחרי זמן קצר הופיעו שתי חיילות ונפתחו עוד שתי עמדות.