אבו דיס, קונטיינר (ואדי נאר), שיח' סעד, יום ב' 9.2.09, אחה"צ

צופות: 
אורית י., רות א. (מדווחת)
09/02/2009
|
אחה"צ

שיח' סעד 
14.00 – 17.30 הכבישים בדרך לשיח'  סעד בתוככי ג'אבל מוכאבר נעשים משובשים יותר ומלוכלכים יותר מפעם לפעם, אף על פי ששכונה זו שייכת לירושלים ותושביה משלמים מיסים לעירייה. גם ערמות הזבל שלאורך הגדר המקיפה את שיח' סעד גדלות. כאן מעידות ערמות אלה על האבסורד הנורא של חיי התושבים שנותקו מקור מחצבתם. ליד ערמות אלה נראים כבישי ג'אבל מוכאבר כהתגלמותו של חלום.
 
חיילי משמר הגבול שבמחסום הכניסה לשכונה אפשרו לנו להיכנס, לאחר שאמרנו להם שאנו עושות זאת בדרך כלל, אך הקפידו לשמור על קשר עין אתנו. ב"כיכר" שבכניסה לשכונה עומדות עשרות מכוניות וקבוצה של צעירים חסרי מעש. כרגיל ניגשנו לשוחח עמם. שאלנו על ריבוי המכוניות והבנו שאלה מכוניות שתושבים שיש להם אישור עבודה בירושלים קונים תמורת סכום זעום (2000 ₪) מתושבים שאינם עובדים וכלואים במקום. המכוניות, שכמובן אין להן רישוי, משמשות את התושבים העובדים לנסיעה מן הבית עד לכניסה לשכונה, למחסום, שם הן חונות כל היום ובערב מחזירות את בעליהן לבתיהם.
 
מידת הציניות והייאוש, גם הם מתגברים מפעם לפעם. הבחורים המעשנים ללא הפסקה חסרי כל עניין אמיתי לעסוק בו, אינם יכולים לעבוד ואין להם כל תקווה לעתיד. פעם, כשהיינו באות הנה, עוד ניבטה תקווה כלשהי מעיני הצעירים, זו כבתה לגמרי. \

המשכנו למחסום הקונטיינר. כשהתקרבנו התפעלנו מהצומת הסלולה ומהסימונים הבולטים על הכבישים, המכוונים לכל ארבעת כיווני הנסיעה.
 
שתי מוניות בדרכן צפונה עוכבו למשך כ- 20 דקות עד שנבדקו תעודות כל נוסעיהן. התנועה מכיוון אל-עזריה זרמה בקצב סביר.

הדרמה היחידה הייתה סביב אוטובוס שעוכב בדרכו דרומה. תעודות כל הנוסעים נלקחו לבדיקה, אחרי כחצי שעה הוחזרו התעודות אך חמישה נוסעים צעירים הורדו מהאוטובוס והובאו אל מול עמדת הבדיקה. כאן דרש אחד החיילים מהצעירים לעמוד כשמרחק כמטר בין האחד לשני וכשגבם מופנה לעמדה. כל אחד מהם זומן בנפרד לעמדה ושם התקיימה שיחה שאת טיבה לא יכולנו לדעת כי הורחקנו מעבר לתחום שמיעה. רק אחרי שכל הצעירים עברו את התהליך, הורשו לחזור לאוטובוס. זה יצא לדרכו כשעה אחרי שנעצר. היינו בטוחות שמדובר בשב"חים שנתפסו באוטובוס ונדרשו לחתום על ההבטחה המוכרת כי שוב לא יחדרו לישראל.

בדרכנו למכונית פנה אלינו החייל שקודם צפינו בו בעמדה כשבדק את תעודות הנוסעים. הוא שאל באדיבות לתכלית נוכחותנו במקום ונראה כמקבל את הסברינו. שאלנו אותו על הצעירים שעוכבו ושמענו ממנו שלא היו שב"חיםinfo-icon אלא שהשב"כ (איזה קרבה בין המונחים ואיזה מרחק בין משמעותם) דרש לזמן אותם, והחייל היה צריך לתת להם את ההזמנות הללו. ככה סתם באורח אקראי נעצר אוטובוס בדרכו וכמה מנוסעיו נבחרים. לְשם מה.....?