זעתרה (תפוח), חמרה, מעלה אפרים, תיאסיר, יום ה' 25.3.10, אחה"צ

צופות: 
דפנה ב., לנה, יהודית ה., אנינה ק., רחל ח. (צילום ודיווח)
25/03/2010
|
אחה"צ

15:00 – 13:20
מחסום זעטרה (צומת תפוח)
11:15  מעל החייל הניצב בעמדת התצפית לכיוון דרום נבנה תא סגור. החייל הנמצא בעמדה המוגבהת בלתי נראה, סביר להניח שהוא מוגן היטב.
הצומת לעקרבה (מול הכניסה להתנחלות מגדלים) ללא נוכחות חיילים (רגיל בתקופה האחרונה).

מחסום מעלה אפרים
11:25  רכב טויוטה משטרתי ניצב לצד העמדה. שלושה חיילים מגדוד חרוב מבקשים שנחנה רחוק יותר. תוך כדי כך המשטרה עוזבת. נראה שאין במקום מעוכביםinfo-icon.
17:25  המחסום נטוש. אין חיילים. שני פלסטינים מגיעים, מהססים במעבר, מוודאים שאין חיילים ועוברים.

מחסום חמרה
12:00 המשטח החדש מקבל את פנינו. האזור נקי. המנקה הוא פלסטיני, אפוד צהוב, כובע מצחייה של יחידה צבאית. באותו פרק זמן הוא סיים את עבודתו ויצא מזרחה.
התנועה דלילה. ניכר על החיילים שאינם אוהבים את נוכחותנו במקום, ועם זאת לא מנסים למנוע מאיתנו לצלם או להתקרב אל עמדת הבדיקה. היום אין במקום כלב, אך יש רכב ובו מתקן לבדיקת תיקים, שסיים להעביר מזוודה גדולה.
ילד צעיר (כתה ג') בלבוש מסודר עם ילקוט על הגב עובר לבדו את המחסום. החייל מחזיר אותו כדי להעביר את התיק במתקן הבידוק. לאחר הבדיקה הילד הולך ומתיישב על קוביית הבטון שבקצה המשטח. אנחנו לומדות ממנו שהוא גר בג'פטליק ולומד בנאסריה, כי שם יש בית-ספר יותר טוב. הוא מגיע לבדו למחסום. ראינו כיצד הרים יד למונית, עלה ונסע לדרכו.
שלושה חיילים עומדים חסרי מעש ליד עמדת הכביש. התנועה דלילה מאוד. אחד מהם מסביר לחבריו שאנו סוג של נשים נחותות, שונאות את המדינה ואת החיילים. "תאר לך... שאמא שלך תבוא להנה... להשגיח עלינו...".
שתי נשים מגיעות אל המחסום. רמקול: "דניאל יש לך בדיקה".
הנשים מחכות, לאחר כחמש דקות המתקן מהבהב באדום (כנראה איתות על ביצוע המשימה). "תגיד לה שתעיף את התיק שלה כדי שאני אוכל להתחיל את הרישום". הנשים עוברות לבדיקת ת"ז ועוזבות. כל אחת מהן נושאת תיק יד קטן של גברת. בשביל זה להפעיל את המתקן????

 אנו מבקרות את ז'. מביתו אשר במרום הגבעה אפשר לראות את המחסום. כמעט ואין בו תנועה, או שהתנועה דלילה ואין תורים. במהלך השיחה עולה הבקשה שנבוא לצפות במחסום בשעת פתיחתו, 04:30 בבוקר. 13:45  הזדמנות טובה לראות מה קורה במחסום ללא השפעת נוכחותנו. טורים של מכוניות ממתינות ממערב וממזרח, וכן פועלים שהולכים ברגל (לאחר שירדו ממכוניתו של המעביד) ומחכים. לאחר יותר מ 10 דקות של עמידה, כשהחיילים מתעלמים מהם, הם מועברים ללא כל בדיקה.
16:45 ממתינות: 18 מכוניות ממזרח,  12 מכוניות ממערב, 3 שהגיעו מהצפון. בנוסף 20-30 הולכי רגל עומדים בשורה על הכביש. החיילים לא נראו. מרגע שהגענו, בתוך פחות מרבע שעה, הועברו במהירות כל הולכי הרגל משני הכיוונים, וגם המכוניות, ללא כל בדיקה. לדברי הנהגים, הראשונים המתינו במקום יותר משעה.

מחסום גוכיה - זרוע ברזל נעולה14:50  הגיע ג'יפ צבאי (הקדים ב 10 דקות). לא חיכינו עד שעזב. אספנו איש עם ילד ממשפחת חדידייה והסענו אותו אל המקום הכי קרוב שאפשר למאהל שלו (שכן חסמו לאנשי חדידיה את המעבר הישיר). השער שדרכו אפשר להקיף את ההתנחלות רועי היה פתוח.

מחסום תיאסיר
15:30  השיבוש במנגנון הדוקרנים שעל הכביש מזרחה טרם סודר, כל המכוניות עוברות לנתיב אחד. הכביש לא מאוד עמוס, ועם זאת ראינו מצב של כמעט התנגשות. על אי התנועה שליד הדוקרנים המושבתים עומדת מכונית סטיישן עם שני טכנאי מזגנים. הם בדרכם לברדלה, מעוכבים, כי יש במכוניתם בלוני גז ואולי גם בלון ריתוך, וכן ארגזי כלים וצנרת נחושת. נלקחו מהם המפתחות והתעודות. כאשר הגענו הם כבר עמדו במקום כ 10 דקות. הם שוחררו בשעה 16:10 (לאחר כ-50 דקות עיכוב) והוחזרו מערבה למקום ממנו הגיעו. בדרכו חזרה, הנהג נשמע כועס מאוד כלפי החייל בעמדה. עד לשחרורם, אחרי טלפון למת"ק, קיבלנו הסבר מהמפקד במקום: טכנאי מזגנים פרטי, שאינו רשום בשום חברה מוכרת "צריך לבדוק לעומק". אולי הוא בכלל לא טכנאי? ולכן זה לוקח הרבה זמן. בסופו של דבר, כאמור לא נתנו לו לעבור ולהגיע הביתה.
45 דקות מאוחר יותר נראה את אותו טכנאי מזגנים, עם אותם בלוני גז, שלא ניתן להם לעבור בתיאסיר – עוברים ללא בעיות במחסום חמרה!
החיילים לועסים עוגיות. גם הם מגדוד חרוב. גם הם יודעים להתבונן 10 דקות ויותר במכוניות שממתינות, ולא לקרוא להן לעבור.

16:20  עזבנו.