זעתרה (תפוח), חמרה, תיאסיר, יום ה' 11.3.10, אחה"צ

צופות: 
דפנה ב', יפעת ד' (רשמה וצלמה), אורחת: רותי ר'
11/03/2010
|
אחה"צ

מקרא תמונות: 1. האוכל השפוך בתוך האוהל של ח. 2. האוהל של ח. שנחתך על ידי הקצין יוסף

יום חמסין מאובק וחם במחסומי חמרה ותיאסיר
 תורים ארוכים
טרור של חיילים כלפי בדואים בחמאם אל מליח
האוכל השפוך צילום יפעת דורון
11:25 במחסום זעתרה עומד חייל במרכז הכיכר על מרובע בטון שגובהו מטר וחצי. ברובה שלוף הוא מורה לפלסטיני זקן שחוצה את הכיכר לגלות תכולת השקית שלו.

11:58 במחסום חמרה ישנם תורים ארוכים של מכוניות. 14 ממערב שפניהן לבקעה ו- 18 ממזרח שפניהן לכיוון הגדה. המכוניות הראשונות בתור ממתינות זה 40 דקות.
עבודות במחסום - משאיות ופועלים: המחסום הוקף בגדר משני עבריו ותוך כך הורחב. סככת המעוכבים בודדה בלוח פלסטיק. ביתן הבדיקה מבודד כעת מכל עבריו. נחפרה תעלה לימין המחסום. חמישה האוהל הקרוע צילום יפעת דורוןחיילים עומדים ללא מעש. שני חיילים בודקים את המכוניות באיטיות רבה - מעבירים מכונית כל חמש דקות.
בחריקת גלגלים מתרחק מהמחסום רכב ובו חיילים, וממלא באבק את האנשים הממתינים בחום הרב, ביניהם עומדת אשה האוחזת בתינוק בן יומו. זה 25 דקות הם ממתינים שיעבירו כבר את הרכב איתו הגיעו לחסום. ובינתיים מספר אחד הממתינים שהיה מגדל חצילים ועגבניות בג'יפתליק, כפרו, אך מזה זמן כבר אינו עושה כן כי אין מיםinfo-icon וגם מכיוון שכולם משווקים רק לשכם וכי אין לאן ואין כבר למי למכור.
מנקה פלסטיני במחסום אוכל מהאוכל שהחיילים נתנו לו. הוא מבקש בעדינות לקחת את מה שנשאר מהלחם הביתה, אח"כ, בעדינות גם, שואל את החיילים למה הם מעבירים כל כך לאט, כל כך חם היום.

אנו עוברות אצל מכרים ליד חמאם אל מליח, על הכביש למחסום תיאסיר, והולכות אצל ח' המתגורר באוהל קטן. ביום שבת עבר אצלו ג'יפ צבאי. יוסף, קצין, בא אליו ודרש שייתן לו מצמח העקוב. ח' אמר שאין לו - הוא מגדל רק אפונה. עקוב צומח פרא אבל לפלסטינים אסור לקטוף, לפי הוראת ישראל זהו צמח מוגן, על אף שהיה משמש בתזונתם משכבר. אין לו - אמר ליוסף. יומיים לאחר מכן שב יוסף בלוית חייל נוסף. ח' לא היה בבית, אחותו צפתה מן הבית הסמוך ביוסף ובחייל משספים את האוהל הקטן, נכנסים פנימה והופכים אותו.
14:18 במחסום תיאסיר מגיעה מכונית כל רבע שעה בערך ביום רגיל. מפתיע לכן למצוא טור של 8 מכוניות כפי שמצאנו אנו בשעה זו. לאחר שהגענו עבדו החיילים מהר ותוך כמה דקות נעלם הטור.  גם סככת הולכי הרגל (נוסעי המכוניות שנאלצים לחצות את המחסום ברגל) היתה מלאה כשהגענו, אך התרוקנה במהרה לאחר בואנו. על ביתן החיילים יש פוסטר המספר על פרשת השבוע- "כי תישא".