מבוא דותן (אמריחה), ריחן, שקד, יום ג' 9.3.10, בוקר

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
נטע וחסידה (מדווחת)
09/03/2010
|
בוקר

 מחסום שקד (טורה) 07.05 - 07.35
שער המחסום כבר היה פתוח כשהגענו. 30-40 איש המתינו צפופים ליד הקרוסלה בצד הגדה. הראשון יצא מחדר הבידוק כעבור שתי דקות. האחרון כעבור כמחצית השעה.

הסדרים היום קצת בילבלו אותנו. נהגים אחדים שהיו בדרכם לגדה השאירו את רכביהם לפני השער, נכנסו להיבדק בביתן הבידוק ולהציג תעודות, חזרו לרכב ועברו את המחסום, לא לפני שהוא נבדק ליד השער. אחרים נכנסו עם הרכב לתוך המחסום, יצאו ממנו לביתן הבידוק, חזרו והמשיכו ברכבם לגדה. ילדים במחסום שקד צילום נטע גולן

התלמידים הקטנים עוברים בשביל הקטן שתוך המחסום בשובבות. חייל נעים הליכות מציץ בתיקים עד שנלאה ופטר את השאר ב"רוחו" לכו.

קבוצה של אנשים לבושים כעירונים, ובהם אשה נושאת ילד קטן, ניסו לעבור בשער מבלי לעבור בדיקה בביתן. הם נצפו משוחחים עם החיילים ומציגים תעודות, אך לאחר כמה דקות ליווה אותם אחד החיילים לביתן והם נכנסו בזה אחר זה להיבדק. לא הצלחנו לברר את התהליך השונה וסיבתו.

אנשים נצפו היום יוצאים מהבודקה וחגורותיהם בידיהם, מה שלא ראינו כאן לפנים. עברו גם סטודנטים ותיכוניסטים וכן גם עדר הצאן שהצטרף לרועה ולחמור אחרי שהרועה נבדק בביתן. העדר פנה לרעות בין הגדרות.
עד 07.35 עברו כולם משני הצדדים  וגם אנחנו עברנו לתצפית במקומות אחרים.


מחסום דותן 07.45 - 08.00

מגדלי השמירה (פילבוקסים) בדרך לא מאוישים. במחסום עצמו ראינו שיירה ארוכה למדי של רכבים הבאים ממזרח, מכיוון ג'נין. חשבנו שנוכחותנו תזרז את מעברם, אך ההיפך (שגם הוא מוכר לנו) היה הנכון. תחילה ניסו החיילים להרחיקנו עד מעבר לשלט שצמוד לצומת מבוא דותן. אנחנו התעקשנו לעמוד ליד קוביות הבטון הגדולות שמסמנות את המחסום אך את הרכב אמנם הזזנו, כדי לא להפריע לתנועה סביב המחסום. מן הראוי לציין את התנהגותם גסת הרוח של החיילים (אחד גבוה ואחד עם נשק חצי מכוון לעברנו). הפעם התירוץ להרחיקנו לא היה "שמירה על ביטחוננו" כרגיל, אלא תיעוב מעצם מראנו הכעור, המגעיל ואיכסה פיכסה, וחארות ועוד מיני מלים שלא מן התורה. וגם "מחר תכתבו עלינו בעיתון הארץ החרא הזה". בקיצור, מזמן לא בא כבושם הזה באפינו. 15 דקות הספיקו לנו, מה גם שלא רצינו לעכב את המעבר. עוד ראוי לציין שהרכבים שעברו בשני הכיוונים לא נבדקו כלל, אפילו לא תעודות. הסיפוק נבע, כנראה, מהנפת יד סמכותית ליקרב "אל המלך" ולעבור הלאה.

בדרכנו למחסום ריחן הסתפקנו בהצצה בשלט החדש בצומת המוביל לתוך התנחלות חרמש. המתנחלים נתבשרו בו על התקנת גדר אלקטרונית עם תאורה סביב ישובם. מדהים שאנחנו מקיפים גם את עצמנו בחומות של גטו, כמו שפעם עשו לנו אחרים. איך שההיסטוריה צוחקת עלינו!

מחסום ריחן (ברטעה) 08.10 - 09.30
מגרש החניה התחתון מלא עד אין מקום לחנות בו. ליד השער המוביל לטרמינל נראה ריק ודומה היה שכאן כבר הכל הסתיים. גם רכבים שממתינים לעלות לבידוק לא ראינו וכשעלינו למעלה הבחנו ששער באזור בדיקת הרכבים פתוח ואין בו מכוניות. בכל זאת חנינו למעלה וירדנו בשרוול. מוניות שהמתינו להסיע אנשים לברטעה חיכו לנוסעים. בעודנו יורדות בשרוול נתגלתה תמונה אחרת. היוצאים שהגיעו בזרם מתגבר, סיפרו על עיכוב ממושך בתוך המבנה, שנבע, כדברי אחד העוברים, מחילופי המשמרות של המאבטחים. אחד יצא כועס על 4 שעות במחסום, אבל כשבדקנו אתו מתי הגיע למחסום העלינו בקושי שעה וחצי, שאמנם גם זה הרבה ממה שצריך.השבוע קראנו תלונה על שהסוחרים הלא תושבים בברטעה מביאים את קרובי משפחתם לעבוד בעסקיהם ואינם מספקים עבודה לתושבי ברטעה עצמה. היום שמענו על בעיה  שונה מפי סוחר בעל עסק לצרכי חשמל בברטעה הגר בג'נין: יש לו אישור עבודה בברטעה, אך לא אישור שהיה בלילה. קורה שהוא מקבל סחורה מיובאת מאשדוד, ועליו להמתין עד להגעתה לחנותו. לעיתים הוא נשאר עקב כך עד לאחר סגירת המחסום בערב, מחוסר ברירה נשאר ללון, ואז עלול לאבד את האישור. הלואי שרק כאלה יהיו הצרות של כולנו.