ריחן, שקד, יום ש' 23.1.10, בוקר

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
שרית.א רחל.ח (מדווחת)
23/01/2010
|
בוקר

06:55 – 08:50 

06:55 מחסום ריחן 
טרנזיט אחד מחכה למעלה.  
07:00 "בוקר טוב תחילת הזרמה". קר
העציצים הדבוקים אל הקיר נצבעו בחום (גם אילו שלפני שבועים היו צבועים בירוק-גדר).
(גילוי נאות: מפעם לפעם, הגינון המופרז והמושקע נהיה עבורנו יותר ויותר דוחה ומגעיל, כמו כל המחסום הזה, והמשרתים אותו).מעמדת הכניסה נשמע קול גברי, שקט, מנומס לכאורה, "עוד חמישה". הוא מדבר אל ה"חמסות" הנכנסות בטון מחנך וכאילו סבלני, ויותר מכך – אל השישי (או השישית) שבמקרה "נזרק" מהשער אל המעבר.
"לא. לא. לא.... תדעי גם לספור! מה את עושה עלי אוונטות?"
הוא גם טורח להדריך את הנכנסים: "תעשי"... "תשימי"... "תלכי" ... לפעמים דיבור מחזק: "יופי יופי...."
מייד לאחר מכן באותו טון: "מי אתה? קראתי לך? תחזור אחורה, אני צריך שהם ילכו ו(רק)אז אתה תבוא ת'מבין? ולא שתעשה מה שאתה רוצה".

ואז לפתע: "תודה רבה".

07:07 יצאו הראשונים מהטרמינל.
גם השבת מעט עוברים. היום עוברים גם ילדים (חופשת בי"ס). שני אשנבים פעילים בטרמינל, ובפנים יושבות בנות לא מוכרות לנו. הערבית, לפחות של אחת מהן, פחות ממגומגמת, ושפופרת הטלפון דבוקה לאוזני שתיהן.
מדדנו רבע שעה מהכניסה עד ליציאה.
אחד מהיוצאים מעיד, כי "היום יש קצין חייל, הוא לא ערבי, אז הכל טוב".

08:00 מגרש החנייה התחתון מתמלא. המעבר מהיר. כמעט ואין מכוניות בכניסה.
15 נוסעי מיניבוס של "חברת ברטעה המזרחית" עומדים מחוץ לעמדת הכניסה, ומעבירים את הכרטיסים שלהם. אחדים צריכים להעביר את הכרטיס יותר מפעם אחת. לאחר התהליך שאורך יותר מרבע שעה, המיניבוס עוזב.

מבט כלפי מעלה גילה את אחד המאבטחים בעמדת המדרגות, מתבונן על המתרחש דרך משקפת הרובה שלו.

08:10  8 טרנזיטים מחכים לנוסעים.

 08:20  מחסום שקד
האמר נוסע הלוך ושוב, כאילו שכח משהו, ועוד משהו.
חיילת יושבת על גדר העמדה ומעשנת. החייל שעומד מולה גם.
שקט וריק. הנוף ירוק. הראות מדהימה. 08:40 עזבנו