אבו דיס, שיח' סעד, יום ב' 2.11.09, אחה"צ

14.30 – 16.30

 המשמרת שלנו נקטעה בשל בעיות במכונית שלנו.

כשהתקרבנו לשיח' סעד ראינו שכל ערמות הזבל בשיפולי השכונה הועלו באש. הסירחון שעולה מהם גרוע משהיה לפני שנשרפו. כנראה שגם החתולים חשים בכך ורבים מהם נראים נוברים בערמות האפר.

מעט פעילות במחסום, רק כמה נשים יצאו מהשכונה, כששהינו לידו חזרה גם משפחה אחת ונכנסה. אב המשפחה חייך אלינו והביע את  אי הנחת שלו בהעוויה הולמת.

בחוץ חונות מכוניות רבות. גבר צעיר שעמד עם אמו ועם אשתו הצעירה ניגש אלינו ושאל עד מתי 'זה' יימשך. הוא סיפר לנו שהוריו גרים בשיח' סעד אך הוא עצמו נשוי לאישה ממזרח ירושלים ויש בידו אישור מבית המשפט לשהות עמה. הוא אמנם יכול להיכנס לביקור אצל הוריו אך נאמר לו במחסום שאם ייכנס לא יוכל לצאת.....

המכונית התחילה להראות סימנים מדאיגים (נדלקה הנורה המצביעה על בעיות בחשמל) בהיותנו על הדרך האמריקאית. החלטנו להמשיך ונסענו לאבו דיס. כפי שכבר דווח בשבוע שעבר, מחסום הפישפש הוסר ואכן ראינו את החנויות שבצד הדרך אליו. אלה היו חבויות מאחורי חומת הבטון שהיוותה חלק מהמחסום במקום והיא הוסרה יחד עמו. שאריות לוחות הבטון ושאר חלקי החומה, זרוקים בשטח.

חשבנו להמשיך לואדי נאר אך המכונית הודיעה בסימנים שלא ניתן להתעלם מהם, שעלינו להביאה במהרה למקום מבטחים ופנינו לכיוון הגבעה הצרפתית. בעליה חשנו חבטה רצינית במכונית, להפתעתנו לא היה זה פיצוץ במנוע ואף לא תקר בגלגל, אלא אבן שפגעה בעוצמה רבה כ- 5 ס"מ מתחת לחלון של הנהגת. אין באפשרותנו לציין בדיוק מה מקורה של האבן.