ג'למה, ריחן, שקד, יום ג' 26.5.09, אחה"צ

צופות: 
חסידה ש., ברכה ב.א. (מדווחת)
26/05/2009
|
אחה"צ

הסענו את איה ועוד חולת סרטן והאמהות שלהן מבית חולים רמב"מ בחיפה למעבר ג'למה. 

מחסום ג'למה, 14:50
נהגים שהמתינו בסככה בחניון העליון (הישראלי) טענו שלקח להם שעה לעבור במחסום ושלקח שעתיים להעביר שקית אוכל למישהו.  לעומת זאת, אנשים שפגשנו מחוץ לטרמינל אמרו שהמעבר לקח להם חצי שעה.  נראה שחלק מהטענות לגבי זמן המעבר הן מוגזמות: כאשר מכריחים אותך לבזבז את הזמן שלך, כל דקה נראית כנצח. 
כ-20 איש נכנסו ויצאו מהטרמינל. גבר אחד נאבק עם חבילה ענקית וניסה להכניס אותה יחד איתו בקרוסלה. נשים כפריות הולכות עם חבילות ענקיות על ראשיהן. מספר נשים ערביות ישראליות מכפר איבטין הסבירו לנו שנסעו לג'נין היום לבקר ולערוך קניות, אבל בגלל הזמן הארוך במחסום "זה לא היה כדאי." הן הדגישו שבבית תושבי איבטין ותושבי רכסים "אי אפשר להבחין מי הוא יהודי ומי הוא ערבי. כולם מסתדרים."  ערבים ישראלים יכולים לעבור לגדה כל יום ללא אישור, חוץ מיום שבת, אבל לוקח להם זמן לעבור. איש אחר מבקש לדבר איתנו ומתלונן בפנינו במרירות: "משפילים אותנו, מתייחסים אלינו בצורה גרועה, מקללים אותנו...אם הם לא רוצים שאנחנו נעבור, שיסגרו את המחסום וגמרנו."  הוא עוזב את המחסום  במכונית מזדה חדשה. הוא אינו רגיל להשפלה מסוג זה.  אחרים, לצערנו, כבר רגילים ולא מתלוננים. 

עזבנו ב-15:10.

מחסום שקד- טורה 16:40
כשהגענו שלוש מכוניות המתינו לבדיקה והנוסעים שלהם המתינו, כאשר ארבעה חיילים עמדו בטלים. חצינו את השער וניגשנו אל אחד החיילים לשאול למה יש עיכוב.  הוא סיפר לנו שהוא לא עובד כאן, ושהמפקד גם לא נמצא.  סמל הגיע וגם אמר שהמפקד איננו...עוד חמש דקות עברו והמכוניות והנוסעים עדיין ממתינים.  בסוף הגיעו עוד שני חיילים והתחילו לבדוק מכוניות הנוסעות בכיוון הגדה ובכיוון קו התפר במהירות (הודות לנוכחותנו?)  כשעזבנו ב-17:05 כל החיילים היו עסוקים בבדיקת כלי רכב.   

 17:15 מחסום ריחן ברטעה
כאשר ירדנו בשרוול ראינו פועלים פלסטינים מנכשים עשבים ליד הגדר. כמה מגוחך שהם אלו שצריכים לטפל בשטח המחסום. מה יותר גרוע? לבנות בתים בהתנחלויות?  להקים את גדר ההפרדהinfo-icon?  כאשר אנו מגיעות לכניסה לטרמינל יש בערך 50 פועלים המחכים להיכנס!  הם כועסים ומבקשים מאיתנו לטלפן ולהגיד להם לפתוח עוד אשנב.

אני ניגשת לכניסה ומנסה למשוך את תשומת ליבו של אחד מאנשי הצוות, כאשר חסידה מנסה לטלפן למפקד המחסום.  הקרוסלה מתחילה להסתובב. היא נפתחת למשך 10 שניות כל 2 דקות ו-10 אנשים עוברים וממתינים ליד החלון היחיד הפתוח.  אני קוראת "סליחה, אדוני..." לאיש צוות בצד השני של השער, אבל הוא מתעלם ממני ומפנה את גבו.  בסוף כל הפועלים נכנסים, אבל עוד ממשיכים להגיע.

17:35 אנו נוסעות דרך המחסום למגרש החניה התחתון.  מכונית מעוכבת בשער.  הנהג הוא עורך דין שהביא איש עם פגיעה בגב ועוד אדם המלווה אותו.  אחרי בערך 20 דקות הפצוע מועבר דרך מחסום המכוניות אל רכב פלסטיני, עורך הדין נוסע חזרה אל קו התפר, והמלווה עבר דרך הטרמינל.  הם עזבו קצת לפני 18:00.  כל הפועלים שראינו למעלה עברו ב-8 דקות. 
כשעזבנו ראינו אישה יושבת על ספסל מול הבניין החדש לבדיקת מכוניות.  היא גם אמרה: "אני פה שעה," והוסיפה: "יש לי תינוק בבית."  שוב, כאשר מבזבזים לך את הזמן היקר שלך, הוא נראה כאין סופי. 
עזבנו ב-18:10.