אייל, יום ג' 21.4.09, בוקר

4:35 הגענו למחסום איל. המעבר פתוח. פלסטיניים שיוצאים אומרים שהמעבר נפתח בזמן, ב4.

מתלוננים שאתמול היה זוועה ("איפה הייתם? היתה מלחמה, גאז"), וכמה מהיוצאים אומרים "היום בסדר". מספרים שאתמול פתחו את המחסום בעשה ורבע איחור (ב5:15), וזרקו 3 פעמים גאז מדמיע.

חייל מנמנם בעמדת הבידוק. 3 עמדות פתוחות. האנשים מצמידים את המסמכים לחלון הבידוק.

אנחנו הולכות מסביב למבנה לעבר הגדר, אל תור הממתינים. גברים גוערים בנו שלא היינו במעבר אתמול. אם היינו, הם אומרים, החיילים לא היו זורקים רימונים.

4:55 מגיעים שני חיילים, מרחיקים אותנו מהגדר, שלא נעמוד על "ציר המעבר" (ז"א, כביש בשפה צה"לית). שאלנו מה קרה אתמול, החיילים אומרים ש"הם התפרעו, קיבלו גאז". אומרים שלא היה עיכוב אתמול, ושכשהפלסטינים "מתפרעים", האמצעי היחיד להסדיר אותם הוא לזרוק גאז. [מוריה מצלמת ומקליטה את דבריהם - ישלח בנפרד.]

הפלסטינים עומדים מסודרים בטור אינספי, כנראה מאיימת אתמול. אין נשים בתור. ראינו כמה עוברות כשהגענו, כנראה שהן עוברות בין הראשונים. אנחנו לא רואות פעילים בין-לאומיים בכלל.

5:01 מגיע ג'יפ והחיילים הנוסעים מבררים מי אנחנו ולמה באנו. מרחיקים אותנו 2 מטר אחורה. נראה שהעיקר הוא להזיז אותנו ממקום למקום, אווילי ככל שזה יהיה.

כאשר הקרוסלה נפתחת, אנשים עוברים בגלאי המתכות, ומתורגלים הם שמים בצד חבילות ושקיות. מדי פעם גלאי המתכות מצפצף, אבל אין איש שבודק והקרוסלה ממשיכה להסתובב, ואנשים ממשיכים לעבור, וגלאי המתכות ממשיך לצפצף מדי פעם. יש משהו ממש מרתיע בכך - הפלסטינים מתנהגים כאילו גלי המתכות מאוייש וכאילו מישהו בודק את השקיות שהם מניחים בצד, אבל אין חיילים נוכחים באיזור ואיש לא מפקח על צפצוף המתכות. סוג של פנטומימה של מחסום.

5:15 חזרנו ליציאה מעמדות הבידוק. אנשים שיוצאים מברכים אותנו ב"בוקר טוב". 5 אנשים מתפללים על רצפת הבטון הקרה.

שני אנשים רוצים להיכנס דרך הקרוסלה לעמדות הבידוק, כלומר מישראל לשטחים, אבל הקרוסלה לא משנה את כיוון הסיבוב. לא עוזרות הקריאות שלהם לחיילים, המחוות והבקשות. גם אנחנו קוראות לחייל, אך ללא הועיל. אולי הוא לא שומע? גם החיילת בעמדה הקרובה אלינו לא רוצה לשמוע. אחרי כמה דקות המתנה מצליחים להיכנס. גם אנחנו נכנסות - אנחנו לא יודעות אם אפשר או מותר, אבל מנסות את מזלנו. מסתבר ש4 עמדות בידוק פתוחות. בתוך המחסום שלט "שהיה נעימה" (מצורף קובץ). האם זה סתם טמטום, או רשעות מכוונת?

5:25 תוך שתי דקות מגיעים שני חיילים, וללא מילים מחווים כלפינו באצבע לצאת. מוריה מתרגזת על המחווה, ושואלת מה הבעיה. אסור לנו להיות בתוך המחסום, הם אומרים. אנחנו חוזרות לגדר ולטור הארוך-ארוך-ארוך.

5:35 בקרוסלת הכניסה נדחסים מאות אנשים. הם עוברים קרוסלה ואז גלאי מתכות ואז עוד קרוסלה. ככל שהזמנים של ההפסקה מתארכים והזמנים של פתיחת הקרוסלה מתקצרים, עוברים יותר אנשים, ונוצר יותר דוחק בין שתי הקרוסלות. נראה שהעניין עם שתי הקרוסלות נועד להאט את הכניסה. 

6:01 אנשים חותכים בתור לתוך קרוסלת הכניסה, והצפיפות רבה.

6:03 חייל צועק עלינו במערכת הקריזה שנכבה את המצלמה. צועק ש"יכניס לנו" אם לא נכבה. צועק "בואי, בואי הנה" ושלא יעביר אנשים עד שלא נכבה, למרות שכבר כיבינו. מוריה צועקת חזרה לעבר הבוטקה שמרוחק מאיתנו מאוד שאנחנו לא בסמכותו, ושלא יפקד עלינו. דרך מערכת הקריזה, החייל ממשיך לצעוק לעברנו גסויות ואיומים, ובינתיים הקרוסלה סגורה, ופלסטינים לא עוברים. התקשרתי למת"ק קלקיליה ואמרתי שמעבר לשפה הגסה, אסור לסגור את המחסום עקב נוכחותנו. תומר מהמת"ק אדיב ואומר שאכן אסור, ושיברר מה קורה. אחרי דקה נפתחת הקרוסלה שוב.

אנשים רבים מוסרים ד"ש למיקי.

6:30 רק עכשיו מגיע מת"ק למעבר. עד עכשיו לא היה מת"ק באיזור. מספר ש"התעכב קצת", אבל טוען שתמיד יש מת"ק במחסום.

זמנים:

4:41-4:46 עברו 65 איש בקרוסלה ביציאה מהבידוק

5:01-5:08 הפסקה בקרוסלת הכניסה

5:08-5:11 עברו 107 איש בקרוסלת הכניסה

5:15-5:20 עברו 76 איש בקרוסלה ביציאה מהבידוק

5:35-5:40 עברו (יותר נכון - שעטו פנימה בריצה) 204 איש בקרוסלת הכניסה

5:40-5:46 הפסקה בקרוסלת הכניסה

5:46-5:48 עברו 119 איש בשתי דקות בקרוסלת הכניסה.

5:48-5:58 הפסקה

5:58-6:01 עברו 160 איש בקרוסלת הכניסה

6:01-6:08 הפסקה

6:08-6:11 עוברים 131 איש בקרוסלת הכניסה

6:11-6:18 הפסקה

6:18-6:24 אנשים עוברים. התעייפנו מלספור, אך התור מתקצר מאוד מאוד, וכבר רואים את סופו.

6:24 הפסקה