דרום הר חברון, חברון, סנסנה, יום ב' 18.10.10, בוקר
במחסום סנסנה - מיתר לא ראינו עובדים הולכי רגל, אך הרבה משאיות חיכו לבדיקה. אוטובוס של משפחות האסירים עמד גם הוא - נדמה לנו שיש פחות כאלה לאחרונה.
כביש 60
מאוד שקט. מעט מאוד נוכחות של צבא - רק בבני נעים עומד ג'יפ אחד ותור קצר של מכוניות. בדרך חזרה הג'יפ כבר איננו.
חברון
יחידת כפיר ממשיכה בשלה - חיילים במחסומי תרפ"ט ותל רומידה דיווחו שהכל "בסדר", כך גם אזרחים פלסטינים שפגשנו בסיור הרגלי - דיווחו שבאמת הכל בסדר.
ליד מערת המכפלה, מול החנות של עבד, 4 פלסטינים מעוכבים
. שוטר ממשמר הגבול (מג"ב) סירב לדבר אתנו, אך כאשר העמדנו פנים שאנו מטלפנות לממונים עליהם האנשים הועברו לעמוד בצל. השוטר המאוד לא חביב התעקש לא לדבר מלבד להאשים אותנו שאנו "מתנגדי ישראל". אמרנו לו שאסור לו להביע עמדה פוליטית בזמן שהוא במדים, הוא טען שזה לא פוליטי ועם זה הגענו למבוי סתום. אחרי כמה דקות התחלפה המשמרת והמעוכבים שוחררו. בצענו פנית פרסה! עבד סיפר שלפני כמה ימים תפסו חמסניקים (בחברון - איזו הפתעה!) ולכן החיילים היו במתח.
בדרך חזרה בקרנו קצרות אצל משפחת ג'בר שהכרם שלהם נשדד בסוף השבוע שעבר עלידי אנשים מקרית ארבע. נתניה היתה שם ביום ראשון עם "רבנים לזכיות אדם" כדי לאסוף את מה שנותר. החיילים שהיו אמורים להגן על החקלאים ועל מה שנשאר עזבו מוקדם והשאירו את השטח למתנחלים.
נתניה ואני מרגישות שבביקורינו בחברון אנחנו לא מצליחות לגעת בלב המתרחש שם ובסביבה. מוחמד טוען שחשוב להיות שם. נמשיך להתמודד.