אסככא

צופות: 
נורית פ, אירית ש, עליה ש, אנה ש (מדווחת), חנה ז (מדווחת), עם נדים.
31/07/2016
|
בוקר

תמצית דברים

חל קצוץ חמור מאוד באספקת המים לאסככא. בימים אילו, המים זורמים רק כל יומיים, וזאת רק במשך 8 שעות. כמות המים שהכפר מקבל הינה בלתי מספקת ע״פ כל קנה מידה: במאי, ׳מקורות׳ ספקה להם 56 ליטרים לאדם ליום ( Lpcd) — כעת כמות זו ירדה ל-37 ליטרים. ע״פי טבלה של ׳בצלם׳ (שחברת הכנסת תמר זנדברג מצטתת במייל מ-28.07), המינימום ש-WHO ממליץ הינו 100 ליטרים, ובישראל התושבים מקבלים 183, דהיינו, קרוב לפי 5.                               

                                          ***

נורית ואירית הצטרפו אלינו היום כי הן מעוניינות לבקר את הכפרים  והאזור שלנו.

יסוף

טלפנו לחבר המועצה והוא אמר שהיום הוא עסוק מחוץ למשרד, ולכן לא יכול לקבל אותנו. אבל ישמח לעשות זאת בפעם הבאה.       

אסככא. 1200 תושבים.

דווח על קיצוץ חמור מאוד במים.

התקשורת  עם אנשי המועצה היתה קשה ממס’ סיבות: תחילה, מפני שהאיש אותו פגשנו מדבר ערביתinfo-icon בלבד, לכן נעזרנו במתורגמן (נדים.) שנית וגרוע מכך, המזגן בחדרו הרעיש מאוד. נאלצנו להמתין הרבה זמן עד שהתפנה (מאחר והיה עסוק בסגירה/פתיחה של שיברים). שיחתנו נקטעה פעמים רבות עקב שיחות טלפוניות נכנסות שנאלץ לקיים. בקשנו מס’ טלפון להמשך קשר, והוא שמור על ידינו.

למרות שהביקור האחרון שלנו היה ב- .28.02, בביקור ביסוף ב-22.5 עידכנו אותנו לגבי מצב המים. כבר במאי הם סבלו מקצוץ חמור במים, ובתור שכנים טובים שני הכפרים האלה, אסככא ויסוף, התחלקו ביניהם על כמות המים ש׳מקורות׳ סיפקה להם, וזאת לפי מס’ התושבים. הם גם חלקו מס’ שעות שבהם כל כפר יקבל מיםinfo-icon זורמים (אסכאכא 8 שעות מ-9 עד 15; יסוף 16 שעות, מ-17עד 9 בבוקר). במאי, אסככא קבל 2000 קוב לחודש עבור 1200 תושביה—- (כ-56 Lpcd) ואילו יסוף, 4000 קוב עבור 2000 איש (כ-67 Lpcd).

היום המצב הרבה יותר גרוע, בכמה מישורים .תחילה, התושבים מקבלים מים פעם ביומיים. שנית, הם זורמים רק במשך 8 שעות. בנוסף לכך, הכמות שזורמת הרבה יותר קטנה: 88 קוב עבור 8-השעות האלה שאמורות להספיק להם במשך יומיים. כשאנו נפגשים, ראש המועצה מספר לנו שהוא זה עתה חזר מהשיבר, אחד מ-3, ושבאמצעותו ניתב את המים לשכונות בכפר. הוא חוזר על כך כל יומיים ע״מ להבטיח אספקה שווה לכל התושבים. ביקשנו לראות את השיבר. כשיצאנו התברר שהוא נמצא ממש ליד בית המועצה, בכביש ליד המכסה של צנרת המים.

משמעות המספרים הללו מתבהרת יותר הודות לטבלה של בצלם, שחברת כנסת תמר זנגברג ציטטה בדואר אלקטרוני מ-28.07. זה נותן לנו נורמה: לפי WHO הדרישה היומית המינימלית למים לבן אדם הוא 100 ליטרים (Lcpd 100). ב-05. 22  אסככא קבלה 2000 קוב לחודש עבור 1200 תושביה. כלומר, 1667 ליטרים לבן אדם לחודש, או 56  ליטרים ליום (Lpcd 56). עכשיו, ביולי החם והלח, ׳מקורות׳ מספקת להם 37 Lpcd.

מחקר אחר מ- WHO (׳כמות מים מינימלית הדרושה לצריכה ביתית׳) מתייחס לכמה מים הדרושים מלמד שעדיפויות לצריכת מים משתנות עפ״י מגזר, תרבות, דת ואקלים. החוקרים יצרו ׳הירכיה של צריכות מים׳. ברמת השרדות לטווח הקצר, כלומר עבור קיום במשך מספר ימים בלבד,רק שני צרכים פיזיולוגים והיגיינים נכללו : שתיה (10L), ובישול (20L). ברמת תחזוקה לטווח הבינוני , כלומר קיום של מס’ חדשים, נוספו גם רחיצה עצמית (30L ) ורחיצת בגדים (40 L), ובסך הכל, כ-100 Lpcd.

כמות מים מינימלית זו לא כוללת שימושים נוספים, כגון נקיון הבית (50L), גידול מזון לשימוש ביתי (60L), וטיפול בביוב (70L). כמו-כן, לא כולל צרכים בסיסיים נוספים, כמן שהייה בבית ספר (2L עבור כל תלמיד), מרפאה מקומית (5L עבור כל חולה אמבולטורי), ו מסגד (5L עבור כל מבקר).

 ביולי 2016 אסככא ,עם 37 Lpcd, נמצאת  איפה שהו בין רמת הישרדות לבין רמת תחזוקה (maintenance).

לא רק שכמות מים זו אינה מספיקת, גם לחץ המים נמוך. לכן, בבתים הממוקמים במקומות הגבוהים, כלל לא מגיעים מים. לחלק מהמשפחות יש מקור מים נוסף- קיימים בורות למאגר מי גשם בבתים מעטים, לרוב בתים ישנים. התושבים משתמשים במים אלה - במידה ונותרו מי גשם מאז חודשי החורף. בעבר היו בורות למאגר מי גשם ליד כל בית, אבל מאז המים מוזרמים ומגיעים בצינורות, הפסיקו לחפור את הבורות באסככא, כמו גם  בכפרים רבים אחרים. ספרו לנו בכפר אחר, שהדבר כרוך בעבודה קשה ויקרה. כעת ראש המועצה שוקל להתנות את רשיונות הבנייה בכפר (איזור B אינו זקוק ברשיונות בנייה מישראל) בחפירת בור למאגר מים. הוא מוסיף שזה דומה לדרישה בישראל, שע״פ חוק, בכל בית הנבנה בישראל קיימת חובה לבנות ממ״ד.

מקור מים נוסף הינו מים הנקנים ממיכלים ניידים, אבל זה מאוד יקר ולא תמיד המים נקיים ומתאימים לשתייה. 10 קוב עולים כ-350 ש’’ח, כאשר אותה כמות מים זורמים עולה 6 ש’’ח. קשה להבין כיצד משפחה מרובת ילדים מתמודדת עם עלויות אילו, במיוחד לאור משכורתם הנמוכה. ואכן, במחקר אמריקאי משנת 2011, נאמר ׳שהבית הממוצע בגדה מוציא 8% מהכנסתו על מים … יש קהילות שבהן מוציאים מעל 45% מהכנסתם על מים.׳

ההוכחה לקיצוץ במים היא כשמאגר המים אינו מתמלא, ואת זה אפשר לראות מרחוק. המאגר גבוה בדרך כלל ומעליו שלושה חישוקים, מעין טבעות בקוטר של 50 ס"מ, אחת מעל השניה, במרווחים. האמצעי זז ע״פ גובה המים, כשהוא נוגע בטבעת הגבוהה, המאגר מלא. אך בכל המאגרים שראינו הטבעת האמצעית היתה באמצע. כלומר, מסמנת את מחצית כמות מים.

ביוב. אין מערכת ביוב והביוב נמצא בבורות ספיגה. ישנן משאיות מיוחדות לשאיבת הביוב מהבורות. ככל שהמשפחות גדולות, הן נאלצות להזמין את המשאבות בתדירות גבוהה יותר, דבר הכרוך בעלות גבוהה. כל שירות כנ״ל עולה כ-150 ש’’ח. יש שמזמינים פעם בשבוע, יש שפעם בחודש. אם מאחרים בהזמנת משאית השאיבה, הבור מתמלא והביוב נשפך לרחובות. כשזה קורה, מנסים לנתב את המים בתעלות לכיוון השדות. מי שגר באמצע הכפר מוזהר שלא להתעכב בהזמנת המשאית.

פסולת מ-אריאל. המתנחלים זורקים פסולת מאתרי בניה, כגון דלתות ישנות, כראות עינהם באדמות הכפר, כאילו שהן משמשות אתר פסולת. כבר בביקורנו הקודם  ב-02.28, נאמר לנו שהביאו פסולת שכזו ושפכו אותה על כביש פנימי של הכפר.

מחנות קיץ. בעקבות שאלה של עליה אודות פסטיבלים לנוער, אנו לומדות שקיימים ביריחו וברמאלה—-נקראים ׳מואזן׳ - אך לא ב-אסככא. מה שכן, ישנם מחנות קיץ לילדיהם, המכונים ׳סיפה׳.

לסיכום: כשנשאלים, ׳מה הבעיה הגרועה ביותר שלכם?׳, התשובה ברורה: ׳מים וביוב.׳