חווארה: התנכלויות קשות מצד מתנחלי יצהר, ומצד המינהל האזרחי

צופות: 
נטלי כ. (תרגום עברי), אנה ס (אנגלית). נהג: ריפעת
28/05/2017
|
בוקר

עיקרי הדברים
חווארה: 
 מתנחלים דתיים מיצהר (כמה תלמידי ישיבה) נוהגים לזרוק אבנים על התושבים, בין אם אלה מפגינים או חקלאים. יורים בהם לפעמים ושורפים את הטרקטורים שלהם ואת עצי הזית שלהם בלילות.  באמצע היום, קבוצות של 80 מתנחלים פורצות לבתים פרטיים, גורמים נזק לריהוט, מכים את יושבי הבית, זקנים וצעירים, גברים ונשים.

במקום להתערב, הצבא רק מפטרל בדרך שכם, כדי לשמור על בטחון המתנחלים. בנוסף, המינהל האזרחי מגביל את גישת החקלאים לאדמותיהם על ידי משטר היתרים מוגבל מאוד ומאפשר להם לעבוד עם הטרקטורים שלהם רק יומיים בשנה, ובכך פוגעים בפרנסתם.

האשפה הפלסטינית הפכה לעסק רווחי עבור ישראל. לאחרונה נאלצה עיריית חווארה לפדות את רכב האשפה שלה שהוחרם בידי הצבא, סכום של 8000 ש"ח. עכשיו נאלצת העירייה לשלם אגרת הטמנה לבעלים של אתר הטמנת אשפה מרוחק בסך 39,000 שקל. זה, בנוסף להגדלת עלות הנסיעה לאתר זה ותשלום על שעות עבודה נוספות לנהג הרכב ושני עוזריו.  

חווארה
בהיעדר ראש העיר, מקבל את פנינו א' המזכיר ומשתף אותנו באדיבות עם כמה מן הבעיות החמורות אשר מטרידות את חווארה. אנחנו חסרים שפה משותפת, אבל הנהג שלנו ריפעת משמש כמתרגם.

מיםinfo-icon
מעיין מקומי מספק מים להתנחלויות ולחווארה. לפעמים חברת המים מקורות מורידה את לחץ המים שנועדו לחווארה ואז בתים במעלה הגבעה אינם מקבלים מים או נאלצים להסתפק בכמות זעומה.

הטרדות מצד המתנחלים
שלוש התנחלויות יושבות על גבעות סמוכות: ברכה, איתמר ויצהר. המתנחלים מברכה הסמוכה יורדים כדי לשרוף את עצי הזית של הכפר בורין ולפרוץ לבתיו. לפני עשרה ימים, איש מאיתמר הרג צעיר מחווארה. ההתנחלות הקרובה ביותר על ראש הגבעה, יצהר, היא הבעיה הקשה ביותר שלהם, אומר א'.   

לאחר הפקעת אדמות פלסטיניות, מתנחלי יצהר מגבשים דרכים חדשות כדי לתקוף את  שכניהם הילידים ואת רכושם.

(1) בצהריים לפני עשרה ימים, א' אומר לנו, בכיכר ליד דרך שכם, נאספו בין 400 ל-500 גברים, נשים וילדים פלסטינים (משפחות שלמות) כדי להזדהות עם האסירים השובתים רעב, שחלקם הם קרובי משפחה שלהם. כ-20 מתנחלים צעירים באו ויידו אבנים לעבר פלסטינים אלה. תוך כדי נהיגה הביתה, מתנחל ירה ופצע עיתונאי-צלם אמריקאי.   

(2) לפני שבוע, בלילה, כך נאמר לנו, מתנחלים שרפו טרקטור פלסטיני שחנה סמוך לביתו של הבעלים. הם גם שרפו שטח גדול של עצי זית.

(3) המתנחלים זורקים אבנים על החקלאים הפלסטינים כדי למנוע מהם לעבד את אדמותיהם שלהם. במקום להגן על הקורבנות, הצבא "מאפשר" להם לעבד את אדמותיהם רק אם ברשותם רישיון עבודה, כך נאמר לנו, ולהפעיל את הטרקטורים שלהם רק יומיים בשנה. הגבלת זמן בלתי חוקית זו מהווה לא רק פגיעה בוטה בזכות הגישה של החקלאים לאדמות שלהם, אלא גם פוגעת אנושות בתפוקה של משקיהם, ומצמצמת את המקור העיקרי או היחיד שלהם לפרנסה ולהכנסה. בלתי אפשרי לחרוש ולטפח את כל אדמותיהם בימים המועטים שהוקצבו להם והחקלאים מאבדים חלקים גדולים של מאדמותיהם.  לא מעובדת, מכוסה עשבים, אדמה זו כיום מבוזבזת.

הקטנת שטחי האדמות המעובדות והתפוקה מהן, הגבלת זמן העבודה העומד לרשותם - כל אלה מעמיקים את העוני של פלסטינים אומללים אלה.

(4) בשעות אחר הצהריים, מתנחלים מיצהר, בשיטות שמזכירות את אלו השטניות של הקו-קלוקס-קלאן, באים בקביעות לחווארה בקבוצות של 80 איש ופורצים אל בתים פרטיים ופוגעים באלימות בתושבים, כדי להסב נזק ולהכות משפחות שלוות . חודש וחצי לפני כן, קבוצה כזו הכתה אישה בת 70 בראשה וכן שני גברים מבני משפחתה.

למרבה האירוניה, פורעי החוק האלימים הללו, שייכים לקהילה דתית מאוד עם שתי ישיבות. חלקם היו או עדיין תלמידי ישיבה. האתר TimesofIsrael.com מספר שגברים מיצהר "תקפו אנשי ביטחון ישראלים",  ובאוגוסט 2015, בשעת לילה הציתו בית בכפר דומא ובשריפה נספו תינוק בן 18 חודשים, עלי סעד דוואבשה ושני הוריו הצעירים, צאחיו בן הארבע נפצע אנושות. (מקור: S.Weinglass 7.08.15, "ביצהר, ליבה של ההתנחלות הקיצונית, עוינות כלפי ישראל  .. אין זה סוד").

קשה שלא לתהות אם בכל שנות לימודיהם בישיבה, או אפילו בהתכנסותם בבית הכנסת, אישמעולם לא סיפרו להם על מתן כבוד ראוי לזולתם,  ללא הבדל דת, גזע או צבע  ועל זכויותיו של הזולת לחיים ולרכוש?

בתשובה לשאלתנו א' אומר, שהמת"ק לא יכול לעזור להם. לדבריו הצבא מפחד מהמתנחלים האלימים הללו. החיילים רק מפטרלים בדרך שכם  והמתנחלים יכולים להמשיך ולנהוג כבעבר באין מפריע.

(5) לבסוף,  כביש חדש עוקף חווארה נסלל לטובת המתנחלים. ראש העיר גילה זאת רק לאחרונה, בשעה ששאל חיילים לסיבה עבורה הם בודקים אדמה פלסטינית פרטית.  הכביש החדש יפקיע שוב אדמות פלסטיניות פרטיות.

אשפה
כפי שסופר לנו, כאשר נהג פינה את אשפה עירונית לביתא למגרש האשפה הקבוע שלהם, הצבא תפס את רכב האשפה למשך 10 ימים והחזיק בנהג למשך כמה שעות. הרכב שוחרר רק לאחר שהעירייה שילמה 8000 ש"ח דמי כופר וחתמה על התחייבות לפרוק את האשפה מעתה באתר מרוחק. מה שיגדיל את ההוצאות העירוניות באופן ניכר. הנסיעה תצרוך יותר דלק והשכר לנהג ולשני עוזריו יגדל. יתרה מזאת, העיר תצטרך לשלם תשלום גבוה לחברה שמנהלת את אתר ההטמנה החדש הזה: 130 ש"ח לכל טון של אשפה. 10 טונות היא כמות האשפה הממוצעת ליום.  כלומר, 300 טונות  שיעלו 39,000 ש"ח מדי חודש!

         עד עכשיו, רק 60% מהתושבים שלמו עבור שירות עירוני חיוני זו. לעירייה, אשר לא נעזרת ברשות הפלסטינית (נפת שכם) וגם לא בשום גורם אחר, אין איך לממן תשלומים לא מוצדקים אלה. בתוך 10 ימים ממועד החרמת הרכב על ידי הצבא, הצטברה אשפה בהיקף של 5 טונות ליום לכל בית. בימים חמים אלה וממש לפני תחילת הרמדאן, זה היה יכול להיות מפגע בריאותי חמור מאוד.