סיור מים בשטח עם ראש הכפר קראוות בני חסן

צופות: 
רעיה ירון, נורית פופר (צילום), קובי (שהצטרף כאורח), חנה זהר (דיווח) ברכב נדים
23/07/2016
|
בוקר
  • בעיית המים בקרוואת בני חסן חמורה ביותר בעונת הקיץ. חברת המים מקורות שולטת על השיבר ולעיתים מורידה את לחץ המים לרמה נמוכה כך שאפילו המשאבות החדשות שהכפר רכש מתקשות להזרים מיםinfo-icon לכפר.
  • התושבים ממלאים במים את הבארות הפרטיות שלהם ואת המיכלים על הגגות, אך הם משלמים עבור המים האלה פי 10 ממחיר המים דרך מקורות.
  • את עדרי הצאן והבקר מוליכים לבאר המרוחקת כ 3 קמ מהכפר בדרך תלולה ומסוכנת.

09.45 – נפגשנו עם עזיז אסי ראש הכפר קרוואת בני חסן. השיחה נסבה על בעיית המים, שלאחרונה קיבלה כותרות עקב צמצום משמעותי בכמות המים המגיעה לכפר. המצב חמור במיוחד עתה בעונה החמה.

המים מגיעים לכפר מחברת מקורות. המועצה משלמת למקורות 3 ש"ח לקוב והתושבים קונים ממנה במחיר של 3.5 ש"ח לקוב. שלושה כפרים מתחלקים במים אלה: קרוואת בני חסן (6,000 נפש), בידיה (12,000 נפש)  וסרטא (4,000 נפש) - סה"כ 22 אלף תושבים שמקבלים כ 30 אלף קוב לחודש (על פי חישוב 45 ליטר לאדם ליום). המים נחלקים לכפרים בהתאם למספר התושבים.

מאגר מים גבוה נבנה לאחרונה, כ-80 מטר מעל לכביש הכניסה לכפר, בקיבולת של 500 קוב. בנייתו התאפשרה הודות לתרומה של ארגון בחו"ל ולכספים שהעבירה המועצה. המים מתרוקנים מהמיכל במהירות ובמיוחד בקיץ. יכולנו לראות שגובה פני המים נמוך ושבברזים בחלק מבתי הכפר לא היו מים.

הבעיות התחילו בשנה שעברה. לחץ המים שמגיעים מחברת מקורות לא הספיק כדי להעלות אותם למיכל הגבוה. כדי לפתור את בעיית הלחץ המועצה קנתה משאבה במחיר 30,000 שקל. השנה מצב המים אף החריף, ולפני  כשבועיים הרכיבו משאבה נוספת, שוב בעלות של 30,000 שקל. עזיז אומר בצדק: המשאבה עוזרת רק כשיש מים. אם אין מים לא יעזרו המשאבות. כעת אין לחץ ואין מים במיכל.
עוד בעיה חמורה היא שאי אפשר לספק בו זמנית מים לשלושת הכפרים, בגלל אותה בעיה של לחץ נמוך. לכן המים מגיעים במשך היום לכפר בידיא הגדול משלושתם, ובלילה לשני הכפרים האחרים.

איך מתגברים על המחסור במים? בבתים שיש בהם בארות פרטיות (כחצי מהבתים) הבעלים ממלאים אותן במים שהם קונים מהמיכליות. בבתים אחרים מעלים מים למיכלים על הגג בעזרת  משאבות. וגם לזה יש עלויות. מים ממיכליות עולים  350 ₪ ל- 10 קוב. פי 10 ממחיר המים באספקה הרגילה דרך מקורות.

ביקרנו תושב שמתפרנס מגידול עזים, עצי פרי וגן ירק. בפתח החווה ראינו חביות וג'ריקנים מלאים במים, שהוא שואב מבאר הרחוקה כ 3 קמ מהכפר. כאשר זה לא מתאפשר לו הוא נאלץ לקנות מים ממיכליות ומשלם כאמור 35 ש"ח לקוב. אצלו ראינו כמה מעט מים יוצאים מהברזים, בזרימה דקה ואיטית.

גינת ירק. הצמחים מתיבשים מחוסר מים..jpg
הצמחים מתייבשים מחוסר מים

נסענו לביר אבו עמר, לראות את מקור המים החלופי של הכפר. נסיעה של כחצי שעה לאורך ואדי עמר, בדרך תלולה ובנוף מרהיב. הבאר שמרוחקת 3-4 ק"מ מבתי הכפר היא מקור חשוב למים ומשמשת את תושביו בעיתות מצוקה. הם מגיעים בחמורים או במכוניות ומובילים את המים לכפר בג'ריקנים ובמיכלים. ראינו תושב מקומי שואב מים מן הבאר בדלי ומעביר לשוקת מאולתרת, שאינה אלא מיכל פלסטי גדול חתוך. מאוחר יותר הוא יביא לכאן את עדר הכבשים שלו וישקה אותם. ליד הבאר יש שוקת מוגבהת מלאה במים. לכאן יבוא החקלאי שביקרנו קודם עם עדר העזים, אם לא יהיו לו די מים בשבילן בביתו.

ביר אבו עמר.jpg
ביר אבו עמר

כ 50 מ' מזרחית לבאר, בתוך בוסתן של עצי פרי וגידולי ירקות, יש מערה מתחת לסלע גדול. מפתח המערה יוצאת תעלה קטנה ובה זורמים מים נובעים. כשנכנסנו הקרקעית היתה בוצית והנביעה חלשה. התעלה מוליכה את המים לבריכה, שלדברי בעל המקום שימשה בעבר לגידול דגים. באותה עת היו גם חממות בשטח. הצבא הרס את הבריכה ואת החממות וסימני ההרס ניכרים.

הבריכה ההרוסה בביר אבו עמר. בקצה הבריכה פתח המערה והנביעה..jpg
הבריכה ההרוסה בביר אבו עמר. בקצה הבריכה פתח המערה והנביעה